**נקודת מבט מאי**
נכנסתי לכיתת מדעים בידיוק כשנשמע הצלצול "אני ובר יושבות ביחד" קולה של ליזי הבהיל אותי, הסתובבתי אליה והנהנתי מאשרת את דבריה והלכתי לשבת במקום פנוי ליד איזה ילד שלומד איתי בכיתה אבל ברגע שהתיישבתי על ידו הוא קם וברח משם, אני מבינה את זה שאני באה ממשפחה מאיימת אבל זה מוגזם לברוח ממני בצורה כזאת
"בוקר טוב" ציפי נכנסה לכיתה וברכה אותנו בבוקר טוב "להוציא ספרים" היא אמרה והדלת נפתחה שוב ומי איחר אם לא מאט "אתה מאחר" ציפי אמרה לו ומאט חיפש מקום פנוי להתיישב בו ודווקא היה אבל הוא התקדם לעברי והחליט לשבת לידי הוא חייך אליי חיוך ממזרי "ליאון" ציפי הגיעה לשמו שהיא בדקה נוחכות אך מאט לא הגיב והיה בפאלפון "אחי" אחד הערסים של השכבה נתן לו מכה בעורף כדי לידע אותו שציפי מחפשת אותו בכיתה
"כאן" מאט אמר והרים את ידו שפניו עוד באיפון "אני לא הולכת להעיר לך גם על פאלפון וגם על איחורים" ציפי העירה לו ובאותו רגע כל כך אהבתי אותה "אל תתרגלי" מאט אמר "לאיחורים או לפאלפון?" ציפי שאלה "שאני נכנס לשיעורים" מאט אמר וציפי עוד שנייה התפוצצה וקולות גיחוחים נשמעו בכיתה אפילו ממני
"אתה בוהה בי" אמרתי למאט לאחר כמעט שעה שהוא לא מפסיק להסתכל עליי "את לא דומה לאחיך" הוא לחש לי ככה שרק אני יכלתי לשמוע והתחלתי להילחץ שהוא חלילה ישים לב שאין לי קשרי דם אמיתיים עם הוריי
"צלצול" לחשתי לו ושחררתי הנחה קלה ואספתי את חפציי "היי" מאט פנה אליי כשהחזיק את ידי "היד" אמרתי מסתכלת על ידו בגועל לא שוכחת את האיומים שלו הבוקר "תגידי לי מה אמרת להם על אתמול" הווא אמר יותר רגוע מהבוקר ושחרר את ידי
הלכתי לכיוון בר וליזי "למה את מקבלת את החתיך" ליזי התלוננה וחייכתי אליה "מצטערת על שהשארתי אותך לבד" בר אמרה "אני צריכה טובה" ביקשתי מבר והיא חיכתה להמשך "אני ישנתי אצלך אתמול אם שואלים אותך" הודעתי לבר "מאי?" ליזי שאלה לא מבינה "אני לא יכולה להסביר" אמרתי להן והתכוונתי ללכת משם
"רוצות לישון אצלי היום?" שאלתי אותן שנייה לפני שהלכתי משם "איזה שעה?" ליזי שאלה מעבירה את האווירה המדכאת "שש וחצי ככה" הודעתי והלכתי לכיוון הלוקרים "נחכה לך בקפיטריה" שמעתי את ליזי ובר צועקות
"תתרחקי מליאון" אחת הפרחות באה ליידי "מי התקרב?" שאלתי מגכחת לה בפרצוף "תרגעי, ופשוט תתרחקי ממנו אם את לא רוצה לפתוח איתי חזית" היא איימה עליי "תרגעי תגידי לחברות שלך לפני שאני שולחת את השומרים שלי להרוג אותך על האיום שדפקת לי ותאמיני לי שהדבר היחיד שיפתחו לך זה את החזייה ואת הרגליים" התעצבנתי עליה "זונה" אמרתי לבסוף והלכתי משם גאה מעצמי אך היא משכה לי בשיער , איגור השומר ראש שלי ששמע מילדים על השיחה ביני לבין הפריחה כבר היה שם שהיא נסתה להכות אותי
איגור העיף אותה במהירות ובאגרסיביות ועזר לי לקום "הינה את" שמעתי את קולו של רוי וראיתי אותו צועד לעברי "תתפזרו" הוא צעק על הילדים וכולם ברחו משם בפחד הזונה שהתעסקה איתי שכבה עוד על הרצפה מכאבים, רוי התקרב אלייה בצעדים מאיימים "תשמרי מרחק של 2 מטר מאחותי אם את רוצה שתשאר לך משפחה" רוי איים עלי ולפתע היא התגברה על הכאבים וברחה משם
"בואי לפה" רוי אמר לי ומשך אותי לחצי חיבוק, הלכנו לכיוון המכונית של רוי וכשנכנסנו התחיל התחקיר "איפה היית אתמול?" רוי שאל "בר" עניתי לו "למה לא בבית?" רוי ניסה לדלות ממני עוד מידע "ככה" אמרתי לו מנסה להמנע מעוד שקרים "אני אחייך ואת לא סתם אחת ואמא ואבא עוד שניה השתגעו מזה שנעלמת" רוי אמר לי "נו וו.." לא הבנתי מה הוא רוצה ממני "ואת לא תגידי לי ככה" הוא קבע מחכה לתשובה ממני "היא התחילה להקיא אז הזמנתי מונית" שיקרתי ורוי החנה
"אתה לא נכנס?" שאלתי כשרוי נשאר במכונית "לא פשוט הייתי יותר קרוב מאבא" הוא הסביר ונכנסתי לאחוזה "איגור תוסיף לה שומר צמוד בנוסף אלייך" שמעתי את רוי אומר ברוסית "אני מבינה מה אתה אותר" אמרתי ונכנסתי לאחוזה...
אז הנה לכן עוד פרק, דיי ניצלתי את שבועות לכתוב לכן,
חגג שמחח, ואני מחכה לראות תגובות/הצבעות
אוהבת!!
YOU ARE READING
don't fall- לא ליפול
Romance//מקום מספר 1 בחטיפה 15.5.18 16.5.18 17.5.18 18.5.18 19.5.18// מה קורה שילדה אחת מגלה שכל החיים שלה היו שקר?! שהיא מגלה שמי שעד היום היא הגדירה בתור 'המשפחה שלה' הם בכלל החוטפים שלה קוראים לה מאי אסולין היא ילדה טובה סך הכל, היא לא שותה ומעשנ...
