השתחררנו מהחיבוק וקולו נשמע
"מאז שגיליתי על קיומך חלמתי שתבואי אליינו ושתיהיה לך פינה משלך, ולמרות שאת כבר די גדולה שתכניסי אותנו למשפחה שלך, כי אני נשבע לך, שאם הייתי מגלה שלא מתת עם אימך, הייתי הופך את העולם כדי להחזיר אותך אליי" הוא אמר ודמעות עלו בעיניו
הוא הניד את ראשו לשלילה כלא מאמין ואימץ אותי לקרבו חזק חזק, כאילו פחד שאני אלקח ממנו או אלך
"את כל כך דומה לה, את כל כך יפה" הוא אמר שהשתחררנו קצת והוא הביט אל עיניי
"השירותים מימין" הוא אמר וחייך ושחרר אותי כשהוא הולך לכיוון חדר אחר
כסיימתי להתפנות ויצאתי מהשירותים, ירדתי ללמטה כשאני שומעת את קולם של קאם ואביו,
"זה כל מה שרציתי" אביו של קאם ושלי אמר
כשהגחתי מהמדרגות, מבטיהפ הופנו אליי כשניצוץ של אושר ושלווה היה בעיניהם,
"אני סמית, אבל אני אעדיף שתקראי לי אבא, למרות שרק נפגשנו לראשונה" סמית אמר לי ופינה את המקום לידו
"קאם אמר לי שקוראים לך מאי, אפשר לשאול למה?" סמית שאל "נולדתי במאי" חייכתי מעט וגם הם
"תראי מאי, במשפחה של אמא שלך היה מנהג טיפה מוזר שכל חיי רציתי להשלים, ובמיוחד שנודע לי עלייך, המנהג בעצם אומר שהבת הבכורה במשפחתה של אימך מקבלת את השרשרת הזאת" סמית סיים את דבריו והוציא שרשרת מכסף מקופסא מסויימת,
"אני אשמח אם תשימי אותה" הוא אמר והכניס אוצה לקופסה והגיש לי אותה ביד,
"תודה אבל..." התחלתי לדבר אך סמית הניד בראשו לשלילה וקטע אותי "שום תודה אין לי עוד בנות וזאת המסורת" הוא אמר וחייך כשהוא טופח לי על הגב
"אגב האוכל היה ממש טעים" אמרתי והוא חייך מתגאה בעצמו
לאחר כמעט 6 שעות שבהם דיברנו וצחקנו סמית החליט שכבר מאוכל מכיוון שהשעה תשע בערב ושכדאי שאני אשאר לישון אצלם, כמובן שהתנגדתי עדיין לא הרגשתי מספיק נעים אך קאם וסמית או אוליי אבא שלי התעשו שאשאר, אז פשוט הודעתי למאט שאני ישנה אצל חברה שלי ושנתראה מחר, לגבי הספרים והמחברות קאם אמר שהוא יביא לי מכיוון שאין חו טעם להמשיך במסווה של תלמיד כשהוא זכה באחות חדשה, כך שלא היו לי תירוצים וסיבות למה אני לא יכולה להשאר עד שפשוט נכנעתי,
"אחות" קאם אמר כשישבנו שניני בסלון וצפינו בטלוויזיה, הוא החליט שהוא יקרא לי אחות עד שאני אבין שיש לי עוד משפחה שאני לא צריכה להתבייש ממנה או להרגיש לא קשורה , הם גרמו לי להרגיש שייכת ולמרות שלא הכירו אותי הם גרמו לי להרגיש שתמיד הם חשו בחסרוני,
לבסוף גם לקחתי את השרשרת שעברה בירושה וענדתי אותה או יותר נכון אבי סמית ענד לי אותה וקאם הבטיח שמחר הוא כבר ילך לשכפל לי מפתח לבית, למרות שהוא וסמית אמרו לי שהם לא מצפים שאנטוש את האנשים שגידלו אותי עד עכשיו והתייחסו אליי כביתם, אל למרות זאת אני שמחה שאני יודעת שיש לי מקום חברוח אליו במקרה שמאט יעצבן אוצמ בתקופת הנסיעה של ההורים שלי לעסקים ועזרה או מה שזה לא יהיה...
"יש פופקורן?" שאלתי את קאם ולאחר שנייה הרגשתי משהו נזרק על שערי והבנתי שקאם זרק עליי פופקורן, "היי, זה לא יפה" אמרתי שקאם התיישב וחייך כשהוא לא נותן לי לקחת לעצמי פפופקורן,
"תאמיני לי בזבוז שלא היית כאן יותר נחמד להציק לך מאשר למרכוס" הוא אמר וחייך אך לאחר מכן כאשר ראה את מבטי שתק וחיבק אותי, "שמעתי מה הוא עשה לך, אני כל כך מצטער, זה לא האח שלי היה זה המפצלת שהאבא הבן זונה שלו הפך אותו אליה, ואם הוא יתקל בי הוא יצטרך לחשוש לילדים שלו" קאם אמר כשבכיתי אל חשהו בחופשיות
"הרגתי אותו" אמרתי כשמעט המצפון שהיה לי באותו רגע נועז התנגש עם הייסורים שהעביר אותי קאם הפסיק להזיז את ידו במעגלים סביב גבי "בבקשה אל תשנא אותי שהרגתי אותו, הוא כפה עליי את עצמו.." אמרצי חנוקה מהדמעות, קאם חיזק את אחיזתו בי "אז עכשיו את צריכה להיות האחות למופת, כי עוד זמן מה את תיהיי כל מה שישאר לי הוא אמר" והרמתי את מבטי אליו פוגשת במבט השבור שעל פניו,
"אבא לא סיפר לך אבל נשארו לו עוד 6 שנים להערכת הרופאים" קאם אמר והסתכלתי עליו לא מאמינה "מההה?" שאלתי שקולי רועד, לא מאמינה שיש לי רק 6 שנים להיות עם האבא המדהים שעכשיו פגשתי
הייתה שתיקה, קאם לא ענה לשאלתי ורק קירב אוצי אליו, ואז הבנתי שזאת לא בדיחה...
המטרה להפעם היא:
- 30 תגובות
- 60 הצבעות
(והפעם אני אספור תגובה אחת גג 2 מכל משתמשת וכן זה לא יעזור שמישהי תרשום 15 תגובות)
YOU ARE READING
don't fall- לא ליפול
Roman d'amour//מקום מספר 1 בחטיפה 15.5.18 16.5.18 17.5.18 18.5.18 19.5.18// מה קורה שילדה אחת מגלה שכל החיים שלה היו שקר?! שהיא מגלה שמי שעד היום היא הגדירה בתור 'המשפחה שלה' הם בכלל החוטפים שלה קוראים לה מאי אסולין היא ילדה טובה סך הכל, היא לא שותה ומעשנ...
