פרק1 - חזרה לשגרה

55 4 1
                                    

נכנסתי לבית ספר מתעלמת מהמבט שלו שהרגשתי שנעוץ בגבי..
נפרדתי מנטע שלומדת בכיתה שמולי י׳5 ונכנסתי לכיתה שלי. על הדלת היה כתוב באותיות צבעוניות גדולות ׳ברוכים השבים תלמידי כיתה י׳2׳ זה קצת גרם לי לרצות להקיא..
התיישבתי במקום הקבוע שלי, בשורה האחרונה ליד החלון, בדרך כלל יותם יושב לידי, אבל היום הוא לא הגיע, אני יכולה לחשוב רק על מקום אחד שהוא נמצא בו  עכשיו. ואני? אני תקועה עם חנה המורה ללשון. אני רק זוכרת את חנה מברכת אותנו שחזרנו ללימודים בקול המונוטוני והמעצבן שלה ואותי נרדמת על החלון.

״חנהל׳ה איך הייתה החופשה כפרה?״ התעוררתי בבת אחת מהקול של עומר ורועי שנכנסו לכיתה, הסיבה היחידה שתראו אותם בלי יונתן היא אם הם בטעות החליטו להיכנס לשיעור, ובמידה וזה קורה- אז לצערם יונתן לא לומד איתם בכיתה. מרשים, הם נזכרו להיכנס אחרי חצי שיעור.. חשבתי לעצמי וגלגלתי עיניים, נראה לי שעומר קלט את זה כי כמה דקות אחרי שהוא התיישב במקום הקבוע שלו, הוא עבר לשבת לידי, מדהים שלחנה בכלל לא היה אכפת שהם איחרו.. אם זאת הייתי אני במקומם, היא ממזמן הייתה שולחת אותי למנהל.
״מה קורה נאי?״ עומר שאל, פתאום נזכרתי שהוא עבר לשבת לידי. הרמתי את הראש ודפקתי לו פרצוף של מי-אתה-חושב-שאתה-ולמה-נראה-לך-שאתה-יושב-לידי?
רוב האנשים אולי לא היו יודעים לפענח את המבט הזה שלי אבל דניאל ועומר היו היחידים שמסוגלים להבין אותו ״ואוו, צ׳יל תרגעי אחותי בלי לחץ רק שאלתי מה קורה״ הוא אמר ״עומר מה אתה עושה פה?״ ״יושב״ ״הבנתי את זה אבל למה?״ ״לא יודע.. כי בא לי״ ״טוב תעשה לי טובה ותעזוב אותי, אני ישנה-ואתה לא מפריע מובן?״אמרתי. ידעתי שאם הייתי מספרת למישהו על השיחה הזאת היו צוחקים לי בפנים, לא רק בגלל שאף אחד לא היה מאמין לי שהוא דיבר איתי או ישב לידי אלא שהעזתי לדבר אליו ככה, דאמיט אפילו אני מופתעת מזה.. אבל ככה זה, כשאתה יודע שיש לך חברים שבאמת אוהבים אותך, הפחד ממה הוא, ״המלך״, יגיד עלי כמעט ונעלם. זה מוזר, שכשאני מסתכלת עליו אני רואה את אותו הילד שהכרתי מהיום שאני זוכרת את עצמי, הוא הזיכרון הראשון שלי מהכל, זה מייאש.. אני מביטה בו ורואה את החבר הכי טוב שלי אבל זה רק המראה, אני יודעת שהוא כבר לא אותו אדם ושהוא מגעיל ודוחה ונוראי אבל בכל זאת העיניים הכחולות ירוקות שלו, העיניים הכל כך טובות שלו מבלבלות אותי כל פעם מחדש

הצלצול הצורם שנשמע ברחבי הכיתה הקטע את המחשבות שלי כשאני מתאפסת על עצמי רואה שכולם יוצאים וחנה מנסה לצעוק אחריהם שהיא עוד לא נתנה את השיעורים ושיחכו רגע עומר עדיין מביט בי-אוקוורד- אז אני מתעשטת על עצמי, קמה מהכיסא, עוקפת אותו ויוצאת מהכיתה.

התיישבתי בקפיטריה בשולחן הקבוע שלנו ולאט לאט כולם נכנסו, נטע באה והתיישבה מולי, שירה ואוֹרי התיישבו מולנו יותר נכון הוא התיישב והיא עליו כשהוא כמעט בולע לה את הפרצוף ״אוי תמצאו חדר!״ צעקתי להם ״המממ״ שירה המהמה כתגובה, עידן גם בא והתיישב לידם עם פרצוף תחת ״הי שפירא מה נסגר איתך? מה הפרצוף?״ נטע שאלה ״סתם היה לי מתמטיקה שעה ראשונה עם אריק בא לי להתאבד״ ״לי היה עם חנה..״ אמרתי עם אותו פרצוף נתנו אחד לשני כיף מדוכא ובדיוק ליה באה והתיישה לידי ״לילס! לא ראיתי אותך עדיין מה קורה?״אמרתי בהתלהבות וחיבקתי אותה ״אחלה דווקא היתה לנו שעה עם מירית המחנכת אז את יודעת היה חצי שיעור חופשי..״ ליה לומדת עם נטע בכיתה , אני עם יותם ושירה אוֹרי ועידן ביחד בי׳3.

משום מקום ילדה, כנראה די חדשה כי הפרצוף שלה לא היה ממש מוכר, נכנסה והלכה לכיוון השולחן של עומר והחבורה שלו, כשאני אומרת החבורה שלו אני מתכוונת לחברים הבני זונות שלו וכמה שרמוטות מתחלפות, עומר ישב ועליו איזו שרלילה נראה לי קוראים לה ליר או משהו, הקיצר הם התמזמזו בהגזמה וכולנו ראינו שזה הולך לכיוון רע.. ״אני רואה פה חתיכת סצנה שמתבשלת״ שירה אמרה והשאר הנהנו מחכים לראות מה יקרה, רק אותי זה לא ממש עיניין המשכתי לשחק עם האוכל שהיה לי בצלחת בחוסר תיאבון, מזיזה את הברוקולי מצד לצד עם המזלג.

״ע-עומר?״ שאלה הילדה ההיא, האידיוט אפילו לא טרח להרים אליה מבט ״עומר!?!״ הפעם היא ממש צעקה ״מה?! כוסשלראבק מה?!?״ הוא צעק מתנתק מהזנזונת שלו ״מה אתה עושה? חשבתי שאתה איתי? אמרת שאתה אוהב אותי!״ ״יאללה יאללה תחפפי מפה ילדה, באיזה כיתה את? ט׳? לא מכיר אותך, סעי מפה״ היא נראתה אבודה בטירוף ולא ממש ידעה מה לעשות עם עצמה, אחרי כמה שניות בהם היא עמדה בהלם היא פרצה בבכי וברחה משם. הוא והחברים שלו רק צחקקו.. והוא חזר להתמזמז עם הסתומה..
״אווץ׳ זה היה לא נעים״ אוֹרי אמר ״כן זה היה מהחזקים״ ליה הוסיפה. פתאום, לא יודעת למה חטפתי מזה קריזה הגיע לי עד לכאן ״די! מישהו צריך להוציא אותו מהסרט שהוא חי בו״ אמרתי בעצבים וקמתי מתקדמת לכיוון השולחן שלו, שמעתי מאחורי את נטע קוראת לי ״נאי תחזרי״ ואת עידן ״נאיה מה את עושה??״ אבל לא היה לי אכפת יותר..

❤️anonymous

What happened to us?Where stories live. Discover now