קלריסה היא זאבה מלידה. ננטשה כשהייתה בת שש וחיה ואומצה על ידי משפחה חדשה. משפחה כמוהה. אבל היא עומדת להתחיל את הלימודים בתיכון ביחד עם בני האדם.
*****
מקום 4 בwerewolfs.
30.7.17
מקום 2 בwerewolf
1.8.17
מקום 1 בwerewolf
3.8.17
תאריך הוצאה: 2017
תאר...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
זה היה יום מושלג, אימה של קלריסה ישבה בסלון וראתה טלוויזיה בזמן שקלריסה שיחקה עם הבובה שלה בפינת הסלון, בשלב מסוים קמה על רגליה והלכה למדפי הספרים, קלריסה אהבה ספרים היא ידעה לקרוא למרות שהוריה לא ידעו שהיא יודעת מאחר והייתה צעירה מאוד, הילדה לקחה את הספר "סוד הגן הנעלם" מהמדף, למרות שלא היה בדיוק ספר ילדים היא אהבה אותו.
קלריסה ישבה וקראה. כשהרימה את עיניה מהספר ראתה את השלג יורד בחוץ, היא החליטה לסגור את הספר והלכה לכיוון חלון המרפסת, נגעה בזכוכית שהייתה קרה מעט וראתה את היער שמאחורי ביתה, הילדה עלתה על קצות אצבעותיה והצליחה לפתוח את דלת המרפסת, מגפיה החומות הקטנות נגעו בדק המרפסת והיא יצאה לכיוון היער. הסוודר השחור שלה כיסה את כתפיה והחצאית את ברכיה, היא התקדמה לכיוון השלג, למרות שלא הרגישה קור. שערה החום ג'ינג'י התנופף מאחוריה לחייה היו ורודות ושפתיה אדומות כדובדבן.
היא נעצרה והסתכלה קדימה עיניה השתנו. במקום צבע חום שוקולד התגלו עיניה האמתיות, צהובות בהירות. כשהתקדמה לכיוון היער ראתה זאב מגיח מבין העצים, הוא התקדם לעברה, עיניו היו כתומות בהירות, כשהושיטה יד לגעת בזאב הזאב התקרב עוד יותר, פרוותו הייתה נעימה וחמה למגעה. הזאב סימן לקלריסה לבוא אחריו וכך עשתה, הלכה אחריו.
הוא הוביל אותה לקרחת יער קטנה והתיישב, כשהיא לצידו על השלג הלבן, היא נשכבה על גבה והסתכלה על השמיים המורידים פתיתים לבנים על עורה הבהיר, היא ראתה איך הכל נהיה לבן מסביבה, ובחברת הזאב שלה היא הרגישה מוגנת.
אחרי השכיבה בשלג הרך הזאב הוביל אותה חזרה הביתה מאחר ואימה עלולה לשים לב לכך שביתה נעלמה, אך אמה עדיין ראתה טלוויזיה ואביה רק חזר הביתה, הוא בטח גם לא שם לב אליה, היא התקדמה בחצר וכשהסתובבה הזאב כבר לא היה שם, הילדה עלתה על הדק, חלון המרפסת עדיין היה פתוח, ונכנסה דרכו.
"קלריסה אמרתי לך לא-" אמה התחילה לומר וכשראתה את עיני ביתה צווחה, "א-את" ניסתה לומר. אביה של קלריסה נכנס לסלון למשמע קולה של אשתו, "מה קרה מרי?" שאל, האם הצביעה על ביתה.
"אמא?" שאלה קלריסה בקול קטן וחלוש. "אני לא אמא של מפלצת" אמרה מרי אמה. קלריסה הסתכלה על אביה שגם ראה את עיניה, הוא נבהל.
