I Still Miss You

פרק 3

עמדתי באמצע החדר, מסביבי ישבו במעגל 30 אנשים.
ראתי איך חלק מסתכלים על הטקסט שאני אמורה להציג בפניהם בדרך הטובה ביותר וכמה מהם הסתכלו עלי שאתחיל, אבל רובם בעצם הסתכלו על לני שהיה צריך לבחור את אחד מהם שישחק יחד איתי טת הקטע.
״אדם, בבקשה״ לני הסתכל על אחד התלמידים שישב בסביבתו.
היה נראה שהוא קצת לחוץ, אבל הוא נעמד על רגליו וצעד בביטחון לעברי.
״תתחילו״ אמר לני וכולם שתקו.
״כדאי שתתחיל לדבר״ טון הדיבור שלי השתנה.
כאב שטף את הקול שלי, הדמעות עלו מבעד לעיניי.
צפיתי באדם שמסתכל עלי בהבעה שתאמה בדיוק לאווירה.
״תתדבר אלכס לפני שא-״ אדם קטע אותי בדיוק רגע המתאים.
״שכבנו״ הוא אמר בצעקה.
המבט שלי בו לא זז לאף כיוון אחר.
פשוט עמדתי וצפיתי בו במשך דקה.
״אני מצטער״ הוא התקרב צעד אחד לקראתי.
נתתי לדמעה לרדת כל הפנים שלי.
כולם שמו לב לדמעה שנפלה מבעד לעין שלי, שמעתי את האנחות שיוצאות מפיהם.
״שקט״ אמר לני לכל אותם האנשים שהשמיעו את הקולות.
״אנה זאת הייתה טעות, אני אוה-״ ואז בשניה הכי לא צפוייה הנחתתי את הכאפה על הלחי של אדם.
להיות כנה? לא היה לי נעים ושנייה אחרי זה רציתי לחבק אותו ולבקש סליחה, אבל כשאתה באמצע סצנה ואתה צריך לגלם אדם פגוע- תלך עם זה עד הסוף.
עלפי התסריט הייתי צריכה להגיד ״איך יכולת?״ בלחש, אבל פשוט צרחתי את זה ברחבי החדר.
״אחרי שנתיים זה מה שאתה עושה?״ דחפתי אותו בעזרת כפות ידיי.
״אמרתי שאני מצטער״ הוא אמר.
״להצטער לא יעזור לך״ עניתי.
״מה אני יכול לעשות כדי שתסלחי לי?״ הוא עקף אותי כשהתחלתי ללכת לכיוון הנגדי.
תפס בזרוע שלי ולא נתן לי להמשיך ללכת.
״לעזוב אותי ואת החיים שלי בשקט״ אמרתי כשהסתכלתי עמוק אל תוך עיניו.
״אני לא יכול״ , ״כמו שהלכת ושכבת עם משהי ולא חשבת על הרגשות שלי, ככה את יכול לעשות גם את זה״ ניסיתי לשחרר את האחיזה שלו ממני אבל הוא לא נתן לי.
״אנה אני אוהב אותך״ ואז אותן המילים פשוט השתיקו אותי.
הייתי אמורה להגיד לו ״זה לא מעניין איתי״ אבל לא הצלחתי להגיד אותן.
באף אודישן לא יצא לי לשמוע גבר אומר לי שהוא אוהב אותי, או יותר נכון גם בחיים האמיתיים שלי.
כששמעתי את זה לראשונה פשוט לא הייתי מסוגלת להגיד את המילים שכתובות על הדף.
״תדברי״ לחש אדם.
המילים פשוט לא יצאו לי מהפה, לא הצלחתי להגיד את מה שהיה צריך להגיד.
הדמעות הוצפו מעלה וכל הפנים שלי נרטבו מהדמעות.
היה גבר אחר ויחיד שרציתי לשמוע ממנו זאת, אבל זה נגמר ברגע שהוא עזב אותי מבלי להיפרד אפילו.
ועכשיו לשמוע את אותן המילים בפעם הראשונה, ועוד לא ממנו- היו כמו צביטה שהכאיבה את ליבי.
״מצויין״ קטע לני את הסצנה ונעמד על רגליו.
״חברים היה מעולה״ מחא כפיים ואיתו שאר התלמידים שמסביב.
היו חלק שהסתכלו על הדף ותהו למה אני לא ממשיכה, והיו כאלה שהבינו בלי יותר מידי שאלות ותשובות שעובר עלי משהו.
לני תפס את הכתף שלי ולחש לי באוזן ״לכי להתאוורר״.
אדם חיבק אותי חיבוק קטן ומהיר וחייך אלי חיוך קטן ודואג.
״אני בסדר, היה מעולה״ עניתי בחיוך קטן כמו שלו ומהרתי לצאת מהחדר.