רגע של שקט

פרק 8

״אז מה נערה כמוך עושה באורווה ועוד בלבוש כזה״ שאל חזרתי ללטף את לילה.
״סוסים הם אחד הדברים האהובים עלי, יותר קל להיות איתם מעם אנשים לפחות ... והכריחו אותי להתלבש כך אני שונאת שמלות״ הוא הסתקל עלי בעיניין רב.
״טוב מי כמוני ידע״ וצחק הצתרפתח אליו הוא היה מסתדר עם קמרון מצוין.
מחוקי דעך ונאנחתי והפסקתי ללטף את לילה.
״נראלי שכדי שאני אלך״ אמרתי בצער
״אם כך אז״ הוא קד קידה ״שמחתי לפגוש אותך אלכס״ צחקקתי ורקדתי קידה חזרה.
״אני מכווה לראותך שוב בקרוב״ אמר ושלח אלי חיוך מקסים, מצאתי את עצמי מחייכת אליו חזרה.
״כך גם אני״ אמרתי הולכת לחדרי בחיוך משחזרת את המפגש עם כריסטופר הייתי עצמי בלי לפחד מה אנשים יחשבו על אך שאני אמורה להתנהג זה היה משחרר.
נכנסתי לחדרי ואלנה סידרה דפים ועטים על השולחן כתיבה  היא הרימה אלי מבט.
״מה זה החיוך הזה, גילית דברים מעניינים?״ שאלה.
״כן אפשר לומר״ חייכתי, סיפרתי לה על הפגישה עם לאו ועל כריסטופר. אני יודעת שהיא לא תגלה לאף אחד כלום אני בוטחת בה לחלוטין.
״וואו אז אולי לא יהיה פה כל כך נורא הא״ אמרה וגלגלתי עיניים.
התישבתי בשולחן העבודה והתחלתי לכתוב לאחי מכתב:

קמרון היקר,
מה שלומך? מה המצב בבית? אך אבא מטפל בקשיים?
אני מתגעגעת אליך כל כך, אני מתגעגעת אל כולכם ועבר רק יום אחד אני לא יודעת אך אני לא יצא מדעתי בלי השגרה שאני למדתי שחסרה לי, אני מכווה שאוכל לחזור בקרוב.
הגעתי בשלום לפה וקבלו אותי בידיים פתוחות   המלכה מאד נחמדה, עוד לא פגשתי את רוב ילדיה רק את הנסיך הקטן לאו, מצאתי את האורווה ויש שם סוסים מדהימים זה גורם לי להתגעגע גם לארסון כל כך, תוכל לטפל בו עד שאחזור?
בבקשה תכתוב בקרוב אני מתגעגעת כל כך.
ממני אלכסנדרה

נתתי את המכתב לאלנה והיא יצאה לשלוח אותו, לא כתבתי לו על כריסטופר אני חוששת שהורי יקראו את המכתב והם לא ישמחו לדעת שאני מתחדדת עם משהו שלא יתנהג אלי כאל נסיכה.
יצאתי למרפסת האוויר הקריר הקיף אותי.
אולי מחר יהיה יום טוב יותר אני מכווה.