יומני היקר

פרק 8

וכמו שקבענו כך קרה. התעוררתי וכבר הרגשתי הרבה יותר טוב, פשוט הייתה לי תחושה טובה שאנחנו נצליח למצוא אותו ואפשר להגיד שזה מה ששיפר לי את כל היום.

הלכתי לבית הספר, וכמו אתמול ההורים שלי שאלו לשלומי לפני שיצאתי מהבית, כמובן שעדיין לא התייחסתי אליהם כל כך.

הגעתי לבית ספר ואז נזכרתי פתאום שיש היום מבחן באלגברה, הייתי מאוד עייפה כי אתמול הלכתי לישון מאוחר בגלל כל החיפושים שלנו, אבל מזל שניצלתי את רוב שעות היום בלמידה למבחנים, עד ששירה הגיעה.

הלך לי במבחן דווקא די טוב, ובלי לשים לב , נגמר היום. הבית ספר ממש קרוב לבית שלי , אז אני הולכת ברגל, בדרך כלל עם שירה כי היא גרה רחוב לידי, אז גם היום חזרנו ביחד אבל הפעם שתינו הלכנו לבית שלי. כרגיל, אף אחד לא היה בבית.

עלינו לחדר שלי, והתחלנו לחפש באינטרנט. כצפוי, היו מלא טבחים שקראו להם תומר לוי, והיינו צריכות לעשות הרבה טלפונים.

אחרי 10 מסעדות, נשארו לנו רק 2 .

הפרטים שחיפשו הם:

שהוא הגיע למסעדה לפני חודש או פחות והוא בן 18 .

מסעדה אחת לא התאימ לנו לפרטים, והשנייה הייתה התקוה האחרונה שלנו.

התקשרנו:

אני: שלום. הגענו למסעדת "סנדוויץ"?

עובד: "כן, במה אפשר לעזור?"

אני: "יש לכם במסעדה עובד שקוראים לו תומר לוי?"

הוא: "כן."

אני: "אתה יכול בבקשה להגיד לי בן כמה הוא?"

הוא: "30"

אני: טוב, תודה."

ניתקתי. הייתי כל כך עצובה, איך זה הגיוני? חיפשנו את כל האפשרויות שיש. פתאום שירה קראה לי:

"עדי בואי מהר, יש מסעדה ברשימה שפספסנו!"