לא הבנתי מה הם עושים פה, הם בדרך כלל לא באים לפה .
שירה חיבקה אותי .
ההורים שלה שאלו אותי איפה ההורים שלי, ( שכחתי שההורים שלי בכלל בבית).
אמרתי להם שכנראה שהם ישנים או משהו.
פתאום ההורים שלי יצאו בבגדים חגיגיים מחדרם , ונראו מרוגשים.
שירה תומר ואני עלינו לחדר שלי, שם דיברנו וקצת בכינו שלא נתראה במשך שנתיים, אבל לא נורא יש לנו הרבה דרכים לדבר אחד עם השני מחו"ל.
ההורים של כולנו, קראו לנו למטה, ואמרו שיש להם בשורה מאוד מרגשת בשבילנו, בלי חשק ירדנו למטה.
הם פשוט צעקו את זה.
"בעוד חודש כולנו טסים לניו יורק לשנתיים!!!"
אם אהבתם בבקשה תצביעו ותגיבו!
YOU ARE READING
יומני היקר
Teen Fictionעדי , נערה בת 16 שבקושי גדלה עם הוריה, ורגילה לשגרה שבה היא נמצאת כל היום לבד בבית הענקי שלהם. מה קורה פתאום שהחיים שלה משתנים ומרגע לרגע היא כבר שוכחת את השגרה שהייתה רגילה אליה? פתאום היא צריכה להתרגל לדברים חדשים: משפחה חברים, בית, וגם להתמודד ע...
