אני רואה אותך... (כי אני מסתכלת)

פרק 1- דרך משובשת

אני מתיישבת על המיתה כאשר בידי היומן והפנס, אני מהססת האם זה בסדר בכלל לקרוא יומן של מישהו אחר, אך אני סקרנית מידיי ויודעת שלא אירדם אם לא אקרא בו.

השעה שלוש וחצי בלילה ואני שיכורה מהדממה, אלו השעות שבהן אתה בוחן את עצמך, את החיים והרצונות שלך, בלילה כולם בודדים, באותן השעות הקטנות כולם עצובים, מבינים שיש מעליהם מיליארדי כוכבים בוהקים וזהורים ושהשמיים הם לא נגמרים, מי אני? ואיפה אני? . אני מדמיינת מצלמה מרחפת מעליי וכל הזמן מתרחקת ומתרחקת אל המרומים, בה הייתי כוכבת ואז הפכתי לנקודה ולאחר מכן כבר לא נראיתי כלל למרות שהמצלמה נשארת מכוונת עליי.

כמו שאמרתי אני שיכורה עכשיו אז לא ניתן לשפוט אותי, אני שיכורה מן החמצן הלחות והמחשבות שמובילות אותי לפתוח את היומן ולהתחיל לקרוא.

...............................................................................................

עמוד מספר 1-

כולנו מעט מטומטמים, לכולנו אין מושג, אני דיי פתטית אבל למעשה כולנו, פוסעים לאחר משמעות, צועדים לעבר הנחת, מקריבים למען הדחף, טובעים בים הבדידות ומפליגים בנהר השקר.

אני שקרנית, אני משקרת גם כשאין לכך שום סיבה מוצדקת, אני מתהלכת לי על חבל דק שמחבר בין שתי פסגות הרים ומבלפת את הדרך בשביל לומר בקול שעשיתי את זה, יש המון פרשנויות שונות למשמעות החיים, מה הפרשנות שלי? הפרשנות שלי היא שאין להם משמעות. את המרדף לאחר התשובה מסיים השקר, השקר הוא התשובה, השקר הוא כל דבר לכן גם ביכולתו לעשות הכל, אנשים מעודדים דמיון ויצירתיות, ההורים שלנו מעודדים אותנו לחלום לדמיין ולהגשים, דמיון הוא גם סוג של שקר, ואין כל שקר ששווה יותר מן האחר, כמותנו בני האדם גם לשקרים רצונות וגם לשקרים כוונות.

אני שקרנית!

אני חולמת!

ובתור שקרנית מקצועית ניכנתי בכוח על, לחשוף שקרים.

האיש שיוצר את השקר הוא האיש שיגלה את האמת.

וכך אני הפכתי בין לילה לגיבורת על

ושמי הוא " המלשנית"

אני צוחקת, האמת היא שאני פשוט מנסה להשיח את דעתי מדבר אחר

מכך שמחר אני עוזבת ועוברת למקום אחר, לבית ספר חדש וכל זה בגלל שאמא שלי התאהבה באיזה מישהו, ככה זה שההורים שלך גרושים.

אני שונאת את הבית ספר, אני מתעבת את כל הקונספט, הלמידה הטובה ביותר הריי היא הניסיון והלא כל אחד צריך להיות גאון ולדעת הכל לפעמים הבורות היא המקור לאושר ולגאונות.

"אנשים נולדים בורים, לא טיפשים. הם נעשים טיפשים על-ידי חינוך"

כך אמר ברטרנד ראסל