"סקיילר תתעוררי כבר נוו" אחותי הקטנה אמילי העירה אותי. אמילי ואנדי היו האחיות שלי, אנדי היתה בת 23 ועדין גרה בביתנו ואמילי היתה בת 10. אני בת 16 ועדין הולכת לבית הספר כמו אחותי הקטנה.
"אני כבר באה" אמילי עזבה ואני קמתי, שמתי קצת מסקרה לבשתי גינס שחור גבוה עם קרעים בברכים וסוודר בצבע בז השארתי את השיער החום שלי פזור שהגיע כמעט עד למותן שלי. החלטתי לקחת תפוח לאכול בדרך לבית הספר נעלתי את האולסטאר השחורות שלי והלכתי. היום לא היו לי בעיות עם האחיות, בנתיים.. אני מקווה שהיום יעבור בלי בעיות. התישבתי בסוף הכיתה ליד לאון שהיה אחד מחברי הטובים היינו הכי חכמים בכיתה כך שלא הקשבנו לרוב בשיעורים ודיברנו.היינו דיי דומים,לשנינו יש עינים ירוקות ושיער חום בהיר לי יש קצת נמשים ולו יותר. אחרי שעתיים מתמטיקה הלכתי עם דאשה לקפיטריה, היא היתה אחת מהחברות היחידות שהיתי הולכת איתם בהפסקות.יש לה שיער שטני ועינים חומות והיא מאוד יפה. כשהגענו לקפיטריה היא קנתה טוסט ואני קניתי מאפה עם גבינה בפנים קנינו קולה והתישבנו באחד השולחנות הפנוים. כשחזרתי הביתה שמעתי את הורי מתווכחים בינהם אבי לא רצה שאלך לפנימיה. אבל לאמא שלי כבר נמאס ממני.אני היתי שונה מהאחיות שלי והם העדיפו לשנוא אותי ולהתלונן עלי. אמילי היתה ממציאה שהרבצתי לה או שהרסתי לה דברים ואחותי הגדולה הגנה עליה וטענה שהיא צודקת. בסוף הוחלט שאני אצטרך ללכת לפנימיה.
"מתי אתם תשלחו אותי ואיפה הפנימיה?" שאלתי
"הפנימיה נמצאת בעיר אחרת ומחר נסיע אותך אני מציעה לך לארוז כבר את התיקים."
הלכתי לחדרי בתסכול..כמעט בכיתי...לא רציתי לעזוב הכל היה לי טוב פה ואיך לאון ודאשה יגיבו שפתאום נעלמתי בלי לומר שלום. בסוף נשכבתי על המיטה האפורה שלי ונרדמתי.
YOU ARE READING
בין הצללים שביער
Mystery / Thriller(הסיפור רק בהתחלתו ככה שאל תשפטו אותו עכשיו, התקציר פה הוא בעיקר ההקדמה זה יהיה מעניין יותר:) אני ,סקיילר היתי סתם ילדה רגילה שחיה בלונדון עם בעיות משפחתיות. החיים שלי לא ממש נהדרים.אמא שלי שונאת אותי ואחיותי רעות כלפי,למזלי אבא שלי לא שונא אותי אך...
