בין הצללים שביער

פרק 9

עמדתי להתקרב עוד קצת כדי לראות מה מתרחש וכשעמדתי לעשות צעד נוסף כלפיהם יד חסמה לי את הפה. גופי קפא ועיני נפערו לרווחה ורציתי לעשות רעש אבל ידעתי שאז גם הם יראו אותי. ואז ברגע אחד האחיזה השתחררה והסתובבתי במהירות לפרצופו של אלכס. "הבהלת אותי!" צעקתי לו בלחישה בפנים זועפות. אבל הוא רק שתק והוביל אותי בשקט הרחק מהאנשים המוזרים. כשהגענו למקום רחוק מהם הוא נעצר בפתאומיות כזו שהתנגשתי בגב שלו והסתובב במהירות לייצב אותי. "מה את חשבת לעצמך?" אמר בקול זועף. למרות שראיתי בעיניו דאגה. "את אפילו לא יודעת מי הם" הסתכלתי עליו ופתאום הבנתי כמה הוא היה מבוהל כשעיניו הבחינו בהם, רק עצם הדיבור עליהם גרם לפניו להחוויר." אתה עקבת אחרי?" הסתכלתי עליו והרמתי גבה הוא גירד בראשו "הייתי חייב לוודא שאת בסדר ואני שמח שעשיתי את זה, בבקשה תבטיחי לי שאם תראי אותם שוב תסתובבי ותתרחקי מהם", רציתי לשאול למה אבל ידעי שעד שלא אגיד כן הוא יתעקש שאני אבטיח לו "מבטיחה" הגבתי.
בחנתי את הבעת הפנים שלו כדי לנסות להבין מה הוא חושב אך פניו נאטמו. הבהלה שחשבתי שראיתי מיהרה לסגת מפניו והוא נראה רגוע כיאילו דבר לא קרה.
הוא המשיך להוביל אותנו אל הביקתה וכשחזרנו הכין לנו תה. " תספר לי מי האנשים האלה" אלכס נאנח והביט בעיני, לרגע הרגשתי שהשאלה אולי לא במקום והשפלתי את עיני. "אספר לך את הדברים הבסיסים שאת צריכה לדעת לגביהם, למרות שאת יודעת עליהם הרבה יותר ממה שאת חושבת."
הרמתי לעברו גבה "למה שאני אדע משהו עליהם?". אלכס שיחק עם המפית בידו וסינן בשקט "את חושבת שזאת באמת פנימיה רגילה? אם לא היה לך קשר אליהם לא היו מקבלים אותך לפנימיה הזאת מלכתחילה"
הסתכלתי עליו בגבות מכווצות מנסה להבין מה הכוונה של הדברים שלו, מעבירה בראשי את המשפט. "אתה מוכן בבקשה להסביר?"
אלכס נאנח והשיב "מחר אני אראה לך"
אראה? למה הוא מתכוון באראה? כיווצתי את גבותי . "אל תחשבי על זה יותר מידי עכשיו, את תביני מחר למה אני מתכוון" הסתכלתי עליו בהפתעה " לא אני לא יודע לקרוא מחשבות אבל תתפלאי שיש כאלה שמסוגלים"
פערתי עיניים, " זה לא אפשרי" הוא גיחך ואז  הסתכל עלי במבט יציב "הרבה דברים שלא חשבת שיכולים להיות אפשריים, אבל על זה נדבר מחר כדאי לך ללכת לנוח עכשיו" אמר תוך כדי שקם מכסאו, הסתכלתי עליו כשהלך לחדרו והלכתי למיטה שלי, המשכתי לחשוב על כל מה שקרה עד שנרדמתי.