בין הצללים שביער

פרק 2

התעוררתי אחרי שעה והתחלתי לארוז את התיקים שלי. גיליתי שלא הייתי צריכה יותר מתיק אחד גדול והתיק בית ספר שלי. התיק הגדול היה בצבע אפור והתיק בית ספר היה שחור של ואנס עם מחזיק מפתחות של יוניקורן.ארזתי בהם את הבגדים שלי. שמעתי שאפשר ללכת איתם רק כאשר יוצאים מהפנימיה. פעם בשבועים אפשר לצאת מהפנימיה לולצאת עם חברי הפנימיה ליער הקרוב לאגם או לקניון הקרוב. אבי הסיע אותי לפנימיה ונפרדנו. הוא נראה עצוב וגם אני. הוא אמר שהם לא מתכוונים לבקר אותי הרבה אולי פעם בשנה...
הלכתי וקיבלה אותי בכניסה אישה רזה עם שיער חום גלי ועינים חומות.
"שלום אני אעשה לך סיור אני גם הספרנית בספריה.קוראים לי אלן, ואת בטח סקיילר."
הנהנתי והיא הראתה לי את הפנימיה. יש שם חצר גדולה ולידה יער עם חורשה ואגם באמצע היער.יש מזנון שהיה ריק בנתים כי הגעתי כבר אחרי ארוחת הבוקר.
"יש את אגף הבנים בצד שמאל ואת אגף הבנות בצד ימין ". ראיתי את שני גרמי המדרגות לשני הכיוונים השונים.
"בקומת הקרקע מצד ימין יש את אגף המורים ומצד שמאל יש את המזנון והספריה שראית כבר." היא המשיכה ואמרה "החדר שלך הוא מספר 142 את יכולה לנעול אותו מבפנים אך קחי בחשבון שלכל המורים והבכירים יש מפתח שפותח את כל החדרים".
היא נתנה לי את המערכת והלכה לדרכה לספריה. הלכתי לחדרי ופרקתי את הציוד. היה לי תלבודת אחידה ולמזלי לא לקחתי הרבה בגדים מלכתחילה. אבל לקחתי נוטלה וכמה חטיפים ששמתי כעת במגירה בשולחן הכתיבה שלי. היתה לי מיטה נחמדה ליד החלון וארון. החדר לא היה גדול אך מסודר ומרווח.לבשתי את החצאית המשובצת הכחולה הגבוהה שהגיעה כמעט עד לברכי ואתה הגרביים הלבנות עד הברך וחולצה לבנה מכופתרת וגקט שחור ארוך. נעלתי את האולסטאר שלי מכיוון שהיה מותר איזה נעלים שאתה רוצה. שמתי קצת מסקרה ועשיתי קוקו גבוה. השעה היתה כבר שציים שבה אני אמורה ללכת למזנון לאכול ארוחת צהרים.הגיע הזמן לפגוש אנשים...