״טוב מאמי דברי איתי״
הלב שלי פועם כשאני מקבלת את ההודעה הזאת
חיוך עולה על פניי
מאמי? אני? אוקיי
אף פעם לא אהבתי את מילות החיבה האלה, לא בהכרח נגד זה או משהו כזה אבל זה יותר מילים שאני אומרת כשאני צוחקת עם חברות שלי, לא תמיד רציניות
אבל לראות את זה ממנו
וגם לשמוע את זה ממנו לפעמים במציאות
אוף מה שזה עושה לי
אבל אני אני והוא הוא
הוא ילד שמתחיל עם כל דבר שזז ואני הבתולת שפתיים הזו שידידה של כולם אבל אף פעם לא מעבר.
אנחנו חברים טובים, תמיד שלום וחיבוק יפה, מדברים בוואטסאפ לפעמים. אבל אני יודעת שלא משנה הוא תמיד יחשיב אותי ללא יותר מידידה... וזה סבבה כן? הרי גם אם יהיה משהו מעבר זה ברור שזה לא יחזיק, כל חברה שהייתה לו הוא בגד בה, ולא בקטע רע, הוא והאקסיות שלו עוד חברים היום, בגד אבל בקטע של לא אחד של מערכות יחסים ארוכות.
״הלוואי והיה לי חברה כמוך״ הוא אמר לי פעם, הסמקתי ולא ידעתי מה להגיד אז... צחקתי? מה כבר יכלתי להגיד? שהוא לא צריך לחפש הרבה כי אני ממש פה מולו?
אוי מאמי שלי...