עונה 2 פרק 8

4.2K 163 10
                                    

קמתי מקול הבכי של התינוקות בחדר,קמתי מהמיטה זה הפעם השלישית שאני קמה אליהם בלילה.

עברו חודשיים
חזרנו כבר הביתה היינו שבוע בבית חולים וטיפלו בנו יפה גם בגלל שבן "ביקש" מהם וגם בגלל שהם אמורים להיות נחמדים לא?
נכנסתי לחדר שלהם הרמתי את אדל וניסיתי להרגיע אותה לפני ששון גם יתעורר, שמעתי צעדים והנחתי שבן התעורר כי תום לא יכול לשמוע רק עם צועקים או מתקשרים,אנחנו ישנים בחדר הכי למעלה שזה הקומה של בן,תום רצה את הקומה של המרתף כי הוא ענק יותר ובנו לו שם חדר ענק והוא ישן שם עם לין
"הכול בסדר פה?" בן שאל שהוא נכנס בדלת
"כן היא פשוט לא נרדמת"אמרתי והוא הנהן
"אולי היא רעבה?"בן שאל ונאנחנתי
ישבתי על הכיסא המנדנד שיש בחדר ונתתי לה לאכול,בן הסתכל עלינו וחייך.
"שון שקט"בן אמר
"הוא ישן שעתיים וחצי ומתעורר אז יש לנו עוד שעה שקט ממנו"אמרתי והוא הנהן
אדל סיימה לאכול ובן לקח אותה ממני,
"לכי למיטה אני ירדים אותה"בן אמר וקמתי בעייפות מהכיסא,אין לי כבר בטן חזרתי להיות רזה אבל אני צריכה לאכול מדי יום כדי להאכיל את אדל ושון.
"תודה מאמי"אמרתי נישקתי אותו וחזרתי לישון... נרדמתי רק אחרי שהרגשתי את בן מחבק אותי וחייכתי
קמתי ולא היה צליל של בכי. אוקיי מוזר.... בן לא היה ליידי.
נכנסתי לחדר וראיתי את בן יושב על הרצפה עם אדל בידיים ושון בערסל
"לא צחקת שאמרת שאתה לא יודע לשמור על ילדים"אמרתי שראיתי כמה החדר מבולגן הוא הסתובב אלי וצחק
"עיניים על הילד"אמרתי והוא נאנח ותפס ביד אחת את אדל וביד השניה את שון שניסה לצאת מהערסל
"תום"פתחתי את הדלת וצעקתי, אחרי חמש דקות שמעתי אותו עולה במדרגות וחייכתי
"אתה יכול לעזור קצת לבן אני צריכה לסדר תחדר פה"אמרתי והוא צחק והלך לנדנד את שון
סידרתי את החדר ורציתי לצאת קצת מהבית לפני שאנחנו פוגשים את כולם... החבורה עוד לא יודעת כלום,אנחנו הולכים בערב לבית של איתן לשבת קצת ולהראות לאדל ולשון את הדודים שלהם
"אני רוצה ללכת לסיבוב לפני שאנחנו יוצאים"אמרתי לבן בזמן שהלבשתי את שון
"לאן?"הוא שאל ומשכתי בכתפיי
"נשים אותם בעגלה ונצא סתם לפארק עם בו נלה ומקס"אמרתי והוא משך בכתפיו
"אתה בא או נשאר?"שאלתי כשמתי את שון בעגלה והתחלתי להלביש את אדל
"אני יתקלח ויבוא לפארק"הוא אמר והנהנתי
"תשמור עליהם רגע אני ילך להתלבש" אמרתי והוא הנהן
הלכתי לחדר ולבשתי חצאית בצבע בורדו וחולצה שחורה עם נעלי עקב לא גבוהות מאוד בצבע שחור שמתי פודרה ואיילינר וקצת שחור בעיניים,אודם וזהו
"אני מוכנה"אמרתי כשנכנסתי לחדר
"יפה שלי תזהרי"הוא אמר ונישק את ראשי
"תוריד אותם במעלית אני יביא את הטלפון וירד"אמרתי והוא הלך (הבית של בן הפך להיות גדול יותר יש לו 5קומות ומעלית בשביל העגלה וסתם למי שעצלן)
"תתקלח מהר אני יהיה בפארק פה ממול"אמרתי כשירדתי במדרגות
"בו מקס ונלה בואו כבר"צעקתי למדרגות והם רצו למטה ומקס כמעט החליק עד שבו עזר לו
"מקס קפוץ"אמרתי והוא קפץ הרמתי אותו ושמתי אותו ליד שון ואדל שהוא יושב ממולם(בעגלה יש מקום לשתיי תינוקות ועוד מקום בצד זה כאילו היא רואה אותם והם מסתכלים עליה לא על הדרך)
"ביי"אמרתי ובן משך אותי אליו,התנשקנו עד שבו נבח וגיכחתי
"ביי"הוא אמר ויצאנו
"ביי רוני"אמרתי כשעברתי אותו והוא חייך שראה אותי ופתח את עיניו כשראה את התינוקות (אף אחד לא ראה אותם חוץ מלין ותום וקייסי שהייתה רק פעם אחת ועכשיו היא רוב הזמן אצל לין עם אחות של לין
"כבר ילדת??"הוא שאל והנהנתי
"לפני חודשיים"אמרתי והוא צחק והמשכנו לדבר עוד כמה דקות
"הלו"אמרתי כשראיתי שבן מתקשר
"עצרתי להגיד שלום לרוני מה אתה עושה?"שאלתי
" רק עכשיו יצאתי!"אמרתי ושמעתי את צחוקו כשאמר שסיים לשטוף את עצמו
"טוב אני בחוץ"אמרתי וניתקתי
"אתה בא היום בערב?"שאלתי והוא הנהן
"אתם באים?"הוא שאל והנהנתי
"בהצלחה!"הוא אמר ובן בדיוק הגיע
"זזנו?"הוא שאל והנהנתי
"ביי"אמרתי לרוני ונתתי תעגלה לבן בזמן שהלכתי עם בו ונלה
"לאנשים כולכך מוזר לראות אותך עם עגלה?"שאלתי שראיתי שכמעט כולם מזתכלים עלינו
" תחשבי על זה פעמיים תגידי לי עם גילית!" הוא אמר וצחק
"בגלל שאתה 'מסוכן' " שאלתי והוא הסתכל עלי
"מה נעשה בן?"שאלתי אותו והוא הסתכל עלי מבולבל
"עם העבודה שלך והארגון שלך"אמרתי והבנה נראתה בעיניו
"לא ניהיה חייבים לספר להם עד שיגדלו"הוא אמר
התיישבנו בפארק ובו ונלה נשכבו על הדשא עם מקס,הוצאתי את אדל והתחלתי ללכת למגלשות
"לאן?"הוא שאל וצחקתי
"להנות! תשמור עליו"צעקתי לו וראיתי שמסתכלים עלינו ...
אני ואדל עלינו על המגלשות והתגלשתי לאט ואדל חייכה וגם אני בן ישב על הספסל והסתכל על שון הוא חייך לפעמיים כשראה את מקס מנסה לשחק איתו ושון מושך לו באוזניים

כעבור שעתיים
"ליאן בואי כבר"בן צעק לי ונאנחתי בתסכול
"היה לי כיף למה אתה הורס?!"אמרתי לו והוא צחק וחיבק אותי מאחורה
"העגלה"אמרתי ותפסתי אותה חזק יותר
"אתה לא קל אתה יודע!"אמרתי לו שהוא חיבק אותי ונשען עלי
"תזהר מקס"אמרתי למקס שניסה לאכול מהרצפה ובו דוחף אותו הצידה כדי שיתרחק
כלב מחונך יפה ישלי
"חם לי"אמרתי ונכנסתי לבית
"עוד כמה זמן הולכים?"שאלתי
"שעתיים"הוא אמר והנחתי את שון בלול ובן את אדל
"אנסטסיה"קראתי לה והיא עלתה
"את יכולה לשים עליהם עין בזמן שאנחנו מתארגנים?"שאלתי אותה והיא הנהנה
"תודה"אמרתי והלכתי לחדר
"אני במקלחת"אמרתי ויצא לי בטעות הקול החמוד שמחרמן את בן
"ליאן"הוא נהם וצחקתי
"זה היה בטעות"אמרתי
"אני נכנס איתך!"הוא אמר והנדתי בראשי
"לא שאלתי"אמר וגלגתי עיניים בחיוך
"תיכנס"אמרתי ונכנסתי לאמבטיה
התחלתי להתקלח והוילון זז באמצע ובן נכנס
"מחר אנחנו יוצאים לבד תום אמר שהוא ולין ישמרו על אדל ותום"בן לחש לי שחיבק אותי מאחורה
"התגעגעתי אלייך"הוא אמרו הסתובבתי אליו
"אני אוהבת אותך"אמרתי והתחלנו להתנשק ושוב קרה מה שקרה.....
יצאנו מהמקלחת אחרי חצי שעה בערך אפילו יותר ושמתי חולצת בטן נופלת בצבע בורדו וחצאית בצבע שחור וסוף סוף העגיל שלי חזר לטבור. התאפרתי קצת ושמתי את העקביים הגבוהים שלי שכול כך התגעגעתי אליהם
"רואים לך את החזייה"בן אמר
"ככה זה החולצה ויש לי טופ מעל"אמרתי
"נו שימי את החולצה אחרת"הוא אמר
"נו בן זה הערב הראשון שרואים אותי אחרי הלידה"אמרתי
"כן אחרי הלידה את לא צריכה שיראו לך את החזייה ליאן"הוא אמר ונשפתי עצבים והורדתי את החולצה לא רוצה לריב איתו ,שמתי חולצת בטן כמו הנופלת רק צמודה בצבע בורדו
"קח"אמרתי ונתתי לבן מכנס נופל בצבע שחור וחולצה שחורה ונעליים שחורות (אני אוהבת שחור ובורדו).ויצאתי לחדר של אדל ושון
"אני פה די לבכות"אמרתי והרמתי את שון והוא נרגע
"תודה"אמרתי לאנסטסיה והיא הלכה
"בוא נלביש אותך"אמרתי ופתחתי את הארון של שון מוציאה לו בגד כחול ושמה לו ,על זה שמתי לו גינס קטן בצבע שחור וחולצה ארוכה כחול,נעליים קטנות בצבע כחול ושמתי אותו בערסל
הרמתי את אדל ושמתי לה בגד ורוד ועל זה שמלה לבנה ונעלי בובה לבנות וסרט ורוד בשיער הקטן שגדל לה,ושמתי אותה בערסל שלה
"נלה בואי"אמרתי והיא נכנסה בדלת והתקדמה אלי, פתחתי את המגירה ושמתי לה פפיון ורוד ליד האוזן
למקס שמתי חולצה קטנה .
שמתי את אדל ושון ומקס בעגלה ובו ונלה הלכו ליד
"יוצאים?"שאלתי והוא הנהן, שמנו את אדל ושון בערסל של האוטו ואת בו ונלה במושב באמצע ומקס על הרגליים שלי מקדימה.
הגענו לבית של איתן ויצאנו מהמכונית.

bad boy&good girl 1+2Where stories live. Discover now