bad boy&good girl 1+2

עונה 2 פרק 11

למה הוצאת אותם?"שאלתי
"הם כמעט בכו ולא רציתי להפריע לך לישון,וחוץ מזה הם צריכים לאכול"הוא אמר בזמן ששון מתחיל לאכול לו את החולצה ואדל מושכת לו בשיער
"בואי הנה"אמרתי ושמתי את אדל בלול הקטן בסלון ואת שון גם
"תשמור עליהם אני יכין"אמרתי והוא הנהן אבל כשעברתי אותו עצר אותי עם ידו ולא נתן לי לזוז
"אני צריכה להכין אוכל"אמרתי והשפלתי את מבטי
"אני מצטער"הוא אמר והנהנתי
"זה בסדר סתם הייתי עצבנית" אמרתי והוא הנהן אבל כשבאתי להמשיך ללכת הוא משך אותי והתנשקנו עד ששמענו מישהו מחכך בגרונו,
"הי גיא"בן אמר בין הנשיקות ודחפתי אותו ממני
"אני יכין אוכל"אמרתי ונכנסתי לתוך המטבח
יכלתי לשמוע קצת משיחה, הוצאתי את הבקבוקים ששאבתי להם אתמול וחיממתי אותם והקשבתי לשיחה
"הוא מה?"בן שאל בלחש שלא אשמע אבל לא הלך לו
"הוא פה רק לחמישה ימים" שמעתי את גיא ונאנחתי הוא צריך לצאת לעבודה
"בייב"שמעתי את קולו של בן
"לכמה ימים?"שאלתי והוא הסתכל עלי
"שלושה"הוא אמר
"מתי אתה הולך?"שאלתי והרמתי את מבטי אליו
"מחר בבוקר"הוא אמר
"אוקיי"אמרתי והוא הסתכל עלי
"את בטוחה שאת תיהיה בסדר?" הוא שאל והנהנתי
"בכול מקרה לין צריכה אותי עכשיו" אמרתי והוא הנהן והתקדם אלי
"את בטוחה שאת לא צריכה שאני ישאר?" הוא שאל והחזיק במותני
"אני בסדר" אמרתי והוא נישק אותי
"השארת את הילדים לבד?" שאלתי
" גיא איתם"הוא אמר וסיימתי להכין את האוכל בבקבוקים
"אתה יכול ללכת לאמילי עכשיו" בן אמר וגיא צחק והלך
"תביאי לי"בן אמר ולקח בקבוק אחד והתחיל להאכיל את שון ואני את אדל

"אני מצטער יפה שלי" הוא אמר ומשך אותי אליו דרך המותניים
"באיזה שעה אתה הולך?"שאלתי והוא נאנח והסתכל בשעון
"השעה עכשיו ארבע בצהריים חיים שלי אני יוצא רק בלילה" הוא אמר
"אני יוצא לעשן"הוא הודיע נישק אותי ויצא לבחוץ, אחרי כמה דקות אדל ושון נרדמו אז יצאתי אחריו
"אתה תחזור נכון?"שאלתי בלחש ככה שהוא כמעט לא שמע
"בואי הנה"הוא אמר ומשך אותי ככה שישבתי עליו שהראש שלי על החזה שלו
"אני אחזור"הוא אמר והנהנתי
הוא הדליק את הסיגריה ושאף ממנה עד שלרגע חשבתי שהוא יחנק, ואז הוא שיחרר לכיוון הנגדי ממני וככה הוא עשה מלא פעמיים.
"מה קרה שכול כך חשוב שאתה תצא לעבודה?" שאלתי בבלבול והוא הסתכל עלי
"את לא צריכה לדאוג לזה"אמר ושיחרר את העשן מפיו ונשכתי את שפתי מרוב יובש בשפתיי
"מה?"שאלתי כשיחרר לי את השפה
"אל תעשי את זה יותר"הוא הוסיף ועשיתי לו בכוונה,בשנייה הוא תפס את בפניי ונישק אותי וחייכתי
"תתקשר אלי כשתגיע"אמרתי והוא הנהן
"אני מצטער שלא יצאנו בסוף"הוא אמר והנהנתי
"אפשר ללכת ביום אחר רק תיזהר" אמרתי והוא הנהן
"לין תגיע עם תום יותר מאוחר"אמר והנהנתי
"בוא נלך לקניון בנתייםםם" אמרתי לו והוא נאנח
"אני צריכה בגדים"אמרתי והוא הניד בראשו בצחקוק והנהן
"אוקיי אבל לא הרבה זמן"הוא אמר ועליתי למעלה בריצה
לבשתי שורט וחולצה לבנה ארוכה ונעליים לבנות,(תמונה)
בן עלה ונכנס לחדר עם שון ואדל והסתכל על גופי
"זה קצר"הוא אמר ונאנחתי
"הכל טוב" אמרתי
הוא לבש גינס לבן וחולצה לבנה ארוכה,עם נעליים כמו שלי(תמונה)
(תחשבו שהעגלה בתמונה יש בה שתי ילדים ולא אחד)
"שוניי"אמרתי שהוא התחיל לבכות והרמתי אותו, ואדל צחקה מהפרצופים שבן עשה לה ושון מסתכל עלי וצוחק,נישקתי אותו ושמתי אותו בעגלה
הגענו לקניון ונכנסנו והוא הניח את ראשו בין השקע שבין ראשי לצווארי(הם היו נראים כמו בתמונה חוץ מזה שבן לבש בגדים אחרים והוא רזה יותר עם שרירים)

"בוא נלך כבר"בן התלונן אחרי שעתיים שהיינו בקניון והידיים שלו מלאות בשקיות
"אני מחפשת את השמלה ואז נלך" אמרתי והוא הנהן ונאנח
"הנה!"צעקתי לבן באוזן והוא נשף בכעס
"אני מצטערת"אמרתי ונשקתי ללחיו ורצתי לשמלה,היא הייתה בצבע שחור ונראתה כמו שמלה של בוקרת
"אני חייבת אותה"מלמלתי
"אז לכי תמדדי"בן אמר לי מחבק את מותני
"בוא"אמרתי והוא נכנס אחרי עם העגלה
"מה קרה?"שאלתי את בן בלחש כי היה רעש וכשנכנסנו הכול היה שקט
"לכי תמדדי כדי שנוכל ללכת"הוא אמר והנהנתי
"וואו" שמעתי את בן ממלמל שיצאתי מהתא עם השמלה
"יפה?"שאלתי ועשיתי סיבוב והוא רק הנהן והסתכל עלי
"השעה שש וחצי בערב ליאן רצית ללכת גם לאכול איפה שהו לא?
"כן נו משלמים והולכים"אמרתי והוא נאנח
"אם מפריע לך תחכה לי בחוץ אני באה"אמרתי והוא הניד בראשו נאנח
"זה לא מפריע פשוט יש פה רעש ולא באלי שהם יתעוררו"הוא אמר ויצא לבחוץ
"400$"המוכרת אמרה והסתכלתי עליה מבולבלת
"רשום 250$ על השמלה"אמרתי והיא הסתכלה
"זה מאתמול"היא אמרה ונאנחתי הנה הלכה השמלה שרציתי. אני לא אוהבת לבזבז הרבה כסף על שמלה אחת למרות שבשביל בן 400$ זה אפילו לא חצי שקל אבל עדיין
"מה קורה פה?"בן אמר בקול מאיים ונאנחתי
"כלום אני אקנה תשמלה פעם אחרת"אמרתי והוא הניד בראשו
"למה?"בן שאל והנדתי בראשי
"איפה הם?"שאלתי והוא הסתכל עלי
"תום ולין בחוץ הם איתם"הוא אמר והנהנתי
" ב...ן קי..ד?"המוכרת גמגמה וגיחכתי בחוסר הומור
"כן מה הבעיה?"הוא שאל עצבני
"רשום 250$?"בן שאל והמוכרת הנהנה
"אז זה 250$"הוא החליט בקול קשה אני שונאת שהוא מתערב אני לא קטנה אני יכולה להסתדר
"יכלתי לעשות את זה לבד"אמרתי כשיצאנו לכיוון תום ולין
"אני מצטער שהתערבתי אוקיי?"הוא אמר ונאנחתי לא רוצה לריב איתו לפני שהוא הולך
"אבל גם עם זה היה עולה 400 ליאן. תיקני לך לא חסר כלום"אמר והנהנתי מנשקת את שפתיו והמשכנו ללכת..