קמתי מהנביחות והדלת נפתחה,קמתי כדי לראות מי זה קיוויתי שזה יהיה בן אבלל קייסי עמדה בדלת עם תום "מה אתה עושה פה?"שאלתי אותו "הולכים לשבת קצת אצל אדם" הוא אמר "אין לי כוח"מלמלתי והתיישבתי "את אמורה ללדת עוד חודש יש זמן"הוא אמר "תנסה אתה ללכת עם הבטן הזאת" אמרתי והוא צחק "זה לא מצחיק"אמרתי "תתלבשי אני מחכה לך למטה" הוא אמר ויצא נאנחתי וקמתי להתלבש "לא ראיתי אותם 4 חודשים מה הם יגידו על זה?"שאלתי כירדתי במדרגות והצבעתי על הבטן לא ראיתי אותם ארבע חודשים כי לא רציתי לראות אף אחד חוץ מלין ובן אבל בן ראה אותם כול הזמן לא נתתי לו לפספס בצפר אבל לפעמיים הוא היה נשאר איתי. שמתי מעל לגופייה חולצה של בן שגדולה עלי כדי שלא יראו מהבטן ופיזרתי את שיערי שגם נסתיר את הצדדים הייתי מוכנה ואני תום קייסי בו נלה והגור שלהם יצאנו למכונית, בו כבר גדל ולו ולנלה יש גור שדומה לבו (תמונה) אחרי רבע שעה של נסיעה שקטה הסתכלתי על קייסי "למה את כול כך שקטה?"שאלתי ואז ראיתי שהיא ישנה,הגענו לאדם ותום עזר לי לצאת ולקח את קייסי שישנה לו בידיים, התקדמנו לכיוון הדלת ,בזמן שהגור של בו ביד שלי ובו ונלה הולכים לידי,תום הלך לפני והתקרב יותר לשער "הי אחי"תום אמר לשומרים והם פתחו, המשכתי ללכת וברגע שהשומרים שמו לב לבטן שלי עם פערו את עיניהם אבל שתקו נכנסנו לבית והחזקתי את מקס (הגור) קרוב אלי ,תפסתי ביד השניה בחגורה של נלה וליטפתי אותה "הכול יהיה בסדר"תום אמר והנהנתי יצאנו למרפסת ושם כול החבורה ישבה פאק תום אתה מת לחצתי על ידו והוא התכופף כדי שאני ילחש לו משו "למה לא אמרת שכולם פה?" שאלתי "לא חשבתי שכולם יהיו פה" הוא אמר וצחקק "זה לא מצחיק חתיכת חמור" אמרתי עצבנית "הי אחי"שמעתי קול של מישו מתקרב ועמדתי מאחורי תום ובו ונלה הלכו מלפני "היי גבר מה קורה?"תום שאל והם התחבקו,הילד שם לב אלי והבנתי שזה פור (בן ופור השלימו אבל פור לא יודע שהיא בהריון) "ליאן"פור אמר בקול מופתע "הי"אמרתי אבל הוא עדיין לא ראה את הבטן שלי מהצד כדי להבין שאני בהריון כי השיער שלי ומקס החביאו אותו "הרבה זמן לא התראנו ליאן איך את?"הוא שאל והנהנתי "מושלם"עניתי וששמעו את הציניות בקולי, שמעתי את תום מגכח וחייכתי חיוך קטן "מה קרה?"הןא שאל "כלום"עניתי "הגיע הזמן ללכת"תום אמר ומשך אותי ברגע שעברתי את פור הןא עצר אותי "מה קרה לבטן שלך?"הוא שאל בחשד "מה קרה לה?"שאלתי התחכמות "היא בהריון"בן אמר ופור הסתכל עלי מופתע בזמן דהסתכלתי על בן מופתעת לא הבנתי מאיפו הוא בא "איזה חודש"שאל "שמיני"בן ענה במקומי "מה?! בגלל זה לא היית פה הרבה זמן?"הוא שאל קצת בכעס "זה לא עניינך פור" אמרתי לפתע והוא שתק המשכנו ללכת והגענו לאיפה שכולם ישבו "הי אח שלנו"שמעתי כמה בנים אומרים לתום והמשכתי ללטף את מקס ואת בו נלה הייתה עייפה והתיישבה על הרצפה "ליאן"שמעתי את קולו של בן והסתובבתי "מה?"שאלתי את בן בכעס "בואי רגע"הוא אמר והנדתי בראשי "תעזוב אותי"אמרתי "תבואי שאני קורא לך"הוא אמר בקול עצבני וכמעט צעק "לא"אמרתי בכעס וחלק מהעיניים של הבנים עברו אלינו בן תפס לי את היד ומשך אותי לכיוון הבית,עלינו ונכנסנו לחדר גדול ובן נעל את הדלת "מה נראה לך שאתה עושה?תעזוב אותי תן לי לצאת"התחלתי לצעוק עליו והוא סתם את פי עם ידו, העפתי את ידו והמשכתי לצעוק עליו והתחלתי להרביץ לו בחזה מה שלא נראה שהזיז לו "ליאן די כבר"הוא צעק ונבהלתי, הלכתי כמה צעדים אחורה וכשהוא התקרב המשכתי ללכת אחורה "אני מטער לא הייתי צריך לצעוק" הוא אמר "מה נראה לך שאתה צועק עלי מה אתה מטומטם?!"התחלתי לצעוק שוב ולקלל אותו ובלי ששמתי לב ירדו לי דמעות "אל תגרמי לי לצעוק שוב"הוא אמר ונרגעתי קצת, "תן.לי.לצאת"אמרתי והדגשתי כול מילה "לא"הוא אמר "אז תסביר לי מה קרה בבוקר?!" אמרתי לו "היחתי עצבני בבוקר"הוא אמר "למה"שאלתי "כי אמרו לי שאבא שלי עדיין בחיים למרות שהוא צריך להיות מת כבר חצי שנה!"בן אמר בכעס " תנשום"אמרתי והחזקתי בידיו בזמן שהשתולל "בוא הנה"אמרתי וחיבקתי אותו הוא חיבק אותי ובגלל שאני מאוד אבל מאוד נמוכה מבן (היא מגיעה לו לחזה!!) אז בן הרים אותי ככה שאני עומדת על המיטה כי הוא לא יכול להרים אותי כי הבטן מרחיקה אותו ממני התנשקנו "אני יורדת לבנות אתה בא?"שאלתי והוא הנהן "את בטוחה?"הוא שאל לפני שהלכתי והנהנתי לאט התחלתי להתקדם לבנות ובו ונלה ליוו אותי משני צדדי ,הבנים מהחבןרה הסתכלו עלי ואז על הבטן שלי, נשמתי עמוק והמשכתי ללכת, כשהם ראו אותי הם רצו אלי אבל לא קפצו "איך את?"הם שאלו וחיבקו אותי לאט "בו איך גדלת ואווו מיזה?"הם שאלו והסתכלו על מקס "הגור של נלה ובו ואני בסדר" אמרתי ועניתי על שאלתם "הבטן שלך ענקית"אמילי אמרה וצחקתי "זה מה שקורה בחודש שמיני לפי מה שידוע לי "חודש שמיני?"הם שאלו והנהנתי "קניתם כבר הכול?"הם שאלו והנדתי בראשי
נקודת מבט בן כל החבורה הסתכלה על ליאן כשהיא עברה לידנו עד שהיא התיישבה ליד לין "הרבה זמן לא ראינו אותה מה קרה לבטן שלה?"אדם והאחרים התחילו לשאול וגיא הסתכל עלי פתאום פור חזר והתיישב "אחי...ראית את ליאן?"אדם שאל את פור והוא הנהן "היא בחודש שמיני אנשים תעמדו בקצב"הוא אמר בקצת כעס והתעלמתי ממנו יודע שעכשיו היא שלי כעבור חצי שעה אני ובן נפרדנו מכולם ונסענו לקניון נכנסנו לקניון והתחלנו לעבור בחנויות של תינוקות קנינו 2 לולים בגדים הכול (תמונה) בגלל שהם תינוקות אז הם יהיו ביחד באותו חדר אבל שהם יגדלו נפריד אותם.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
כעבור שלוש וחצי שעות סופ סופ הגענו הביתה הלכו לי הרגליים "הבטן הזאת מקשה עלי פעם הייתי עושה את זה איזה שמונה שעות"אמרתי ובן צחק, השומרים הוציאו את כול הדברים מהמשאית וסידרו את זה בחדר (החדר נראה כמו בתמונה) אחרי שעתיים של עבודה ארגנו חדר מושלם ואז הלכנו לישון....
