משחקי הרעב ה-74 נקודת מבטה של קלוב

פרק 4

היער במחוז שלנו פתוח לרווחה. לא מקיפה אותו גדר מאיימת, ולא מציבים מסביב שומרים או מחשמלים את הגדר שאין לנו כמו בחלק מהמחוזות האחרים. הסיבה לכך היא שלאף אחד מהמחוז שלנו אין סיבה לצאת ולשוטט ביער, וגם אם הייתה סיבה אף אחד לא מעז להתקרב לשם מאז שאישה אחת נכנסה לשם כדי לקטוף פירות מן העצים, ואז נעלמה ולא נמצאה עד היום.

מסתובבות הרבה שמועות בנוגע למה שקרה שם, הנפוצה ביותר היא שמסתתרת שם חבורת ציידים נודדים, אומרים שהם העלימו את אותה אישה כדי שלא תסגיר אותם.

אני לא מפחדת מהשמועה המטורפת הזאת, אבל לפעמים אני שומעת רעשי צעדים, או עשן חלש שבוקע מאש כנראה. אבל כנראה שרעשי הצעדים הם בעצם של חיות, והעשן... בנוגע אליו אני לא בטוחה לגמרי. אבל אני בטוחה שאני צריכה לזוז, להתקדם אל תוך היער, לא משנה מה נמצא או לא נמצא שם. אני מתקדמת בנתיב ישר עמוק אל תוך היער, אחרי כחצי שעה אני מוצאת נקודת קרקע רכה יחסית ופותחת את התרמיל. התרמיל מלא בדברים שהבאתי מהבית, גרביים, שתי חבילות של קרקרים, חבילת עוגיות, בשר מיובש שאנחנו שומרים במרתף לזמן חירום, הרבה סכינים כמובן ומעיל, מעיל גדול ששייך לאבא שלי. אם יגלה שלקחתי אותו תיווסף עוד חבורה לאוסף.

אני פורשת את המעיל על הקרקע, הוא ארוך מספיק כדי שאוכל לישון עליו, והנוחות שלו סבירה.

אחרי שעה של צפייה בציפורים משעממות השמש מתחילה לשקוע, אני צופה בשקיעה ותוך כדי גם מכרסמת שתי קרקרים, עוגייה וחתיכה מהבשר המיובש, זה לא משביע אותי, אני עדיין רעבה.

 בתוך תוכי אני מקווה שלא קרה לו משהו רציני, למישהו שעמד שם בדלת. למרות שאני יודעת שקרה לו משהו רציני, אני ראיתי ושמעתי את הדם והצעקות, אבל אני לא קלטתי מי זה. האם הוא ראה אותי? אני חושבת שכן, וגם אם לא קייטו ראה.

קייטו, מעניין מה הוא עושה עכשיו, הוא בטח אוכל ארוחת ערב נורמלית בזמן שאני צריכה להסתפק בשתי קרקרים, עוגייה וחתיכת בשר מיובש. ישן במיטה נוחה בזמן שאני צריכה לישון על מעיל.

ואולי לא? אני מריחה בריח של עשן וגם רואה אותו, מיתמר לפני, אני מתקדמת לעבר העשן ורואה גם את האש, שמאירה פנים- הפנים של קייטו.