painful

פרק 19

עבור ארבעה חודשים
אחרי שניקולס נעלם חודש שלם לא יכולתי לקום מהמיטה, בזמן הזה יצא שלפעמים התגעגעתי אליו.
אחרי שהוא הלך הסיוטים חזרו אליי, הייתי מתעוררת באמצע הלילה מלאת זיעה ומפוחדת, הייתי מסניפה את ריחו מהמיטה ונרדמת.
מספר פעמים אימי ניסתה ליצור איתי קשר אך אני סרבתי, נפגעתי כל כך מההתנהגות שלה איך אמא מסוגלת לעשות כזה דבר לבת שלה לא מספיק היא עזבה אותי היא גם ידעה שאני נמצאת אצל הפסיכופט הזה ולא עשתה שום דבר בנוגע לזה.
מחשבותיי נפסקו ברגע ששמעתי צעקות מוכרות קמתי ממיטתי והבטתי בחלון הקרוב שהיה ליידי וראיתי אישה עם שיער שחור ומיד עלתה לי המחשבה שידעתי מי זאת.
רצתי למטה וגבי קצת כאב הוא עדיין לא החלים לגמרי, פתחתי את דלת הבית ראיתי שומרים דוחפים את אותה האישה, קפאתי עכשיו אני בטוחה שזאת היא, התאששתי על עצמי וצעקתי להם שזאת אמא שלי מספר פעמים עד שהשומרים הסתובבו, אחד מהם צעק לי
"לשחרר אותה,את בטוחה שזה בסדר היא לא נראת לי בסדר?"
הנהנתי לחיוב.
אימי רצה אלי ומחצה אותי לחיבוק אוהב מה שלא קרה הרבה זמן לא החזרתי לה חיבוק מכיוון שעדיין כעסתי עלייה ולא הרגשתי בנוח להראות לה אהבה.
סימנתי לה לבוא אחריי, הלכנו לחדרי.
"ליאני שלי אני מצטערת על כל מה שעשיתי הייתי אמא גרוע לא ידעתי מה ההשלכות של המעשים שלי התנהגתי בטיפשות לא כמו אמא עם ילדה, אבל כל יום חשבתי עלייך והיו לי רגשות אשם על מה שעשיתי, אני עכשיו חוזרת לתמיד אני מבטיחה לך אני אשתפר ואהיה אמא טובה"
עמדתי מולה והדמעות עלו לעיניי, לא יכולתי שלא לסלוח, היא הבן אדם היחידי שאולי אוהב אותי בעולם הזה.
חיבקתי אותה ושתינו בכינו.
אני ואימי דברנו ואז אימי שאלה
"ומה עם אהבה"
הלב שלי נעצר שתקתי כמה דקות, ואז ניקולס עלה לי למחשבות, הלב החל לדפוק במהירות שיא.
התחלתי לגמגם
"א-ני...י-ש מישהו אבל לא בדיוק כאילו לא יודעת זה מסובך"
אימי פתאום התחילה לצרוח וקפצה מאושר.
"הבת שלי מאוהבת"
הבטתי בה מבולבלת.
יש מצב שאולי היא באמת צודקת שהתאהבתי בפסיכופט?