painful

פרק 11

שמעתי אותו מתקרב לחדר ארונות.
נדחפתי בין הבגדים, כולי רועדת ומזיעה מפחד אני על סף עילפון, אני מפחדת ממה שהוא יעשה לי.

בום שמעתי את הדלת נפתחת ברעש נצמדתי לקיר כאילו אני מנסה להיות חלק ממנו שלא יראה אותי.
"תצאי עכשיו ".
הוא שעג וכולי הייתי צמרמורות.
"תצאי עכשיו, מה את לא מבינה"
קולות התנפצות נשמעו בכל החדר, ראיתי מהחריץ הקטן שהיה בין הבגדים שהוא זורק קריסטלים שהיו בחדר.

אההההה, "ילדה רעה ממני אי אפשר לברוח".
בכיתי ניסיתי לצעוק עליו אבל לא יצא שום קול.
"יפיפייה עוד מעט תראי מה הכנתי לך"
הוא העביר את ידו על לחיי מחייך.

נגררתי לחדר חשוך, באמצע החדר הייתה מיטה עם אזיקים .
"לא לא לא בבקשה לא "
לחשתי בשקט מדברת לעצמי ולאלוהים, אני לא יודעת עם יש אחד כזה בכלל, אף פעם הוא לא עזר לי, הוא רק הביא לי סבל ועם יש אחד כזה אז אני פשוט שונאת אותו.
"מה קרה את מפחדת ילדונת, אל תדאגי אני לא אפגע בך"
הוא חייך חיוך יפה שעם לא הייתי קצת מכירה אותו הייתי נופלת בו, הוא היה יפיפייה שפתיו היו ורודות כהות.
לרגע האמנתי לו שלא יפגע בי ושמחתי.
"אני לא יפגע בך, אבל בנוגע לידיים שלי אני לא יודע.... הן אוהבות לעשות דברים בלי לשאול אותי"

הוא צחק בקול רם כאילו זאת בדיחה מצחיקה.
הוא שלף אולר מהכיס, למה הוא צריך את זה חשבתי שהוא יאנוס אותי רגע הוא רוצה לדקור אותי, אין לי כוח להילחם על החיים שלי, אני מיואשת, לאן הגעתי .

"אני לא רוצח אותך, אני רק אעשה לך קישוט יפה"
עם זה קישוט אז למה הוא צריך אולר מה הכוונה שלו.
"לא לא לא ".
הוא הולך לחרוט עלי הוא פשוט רוע טהור.
"בואי נתחיל"

הוא הרים אותי למיטה ועזק את ידי ורגלי, חולצתי נמשכה באגרסיביוט.
"אתה לא חייב לעשות את זה, אני התנהג יפה, בדיוק כמו שאתה רוצה נשבעת".
"אני לא חייב לעשות את זה, אני רוצה לעשות את זה, ואת תתנהגי כמו שאני רוצה בכל מצב, אחרת אני אקשט אותך עוד"
הוא החל לחרוט עלי צרחתי את נשמתי הרגשתי שהוא מוחץ לי את הלב זה היה כאב בלתי נסבל, בכיתי כמו מטורפת.
ראיתי הטשטשה כניראה מרוב כאב והעולם החשיך.

תהנו ❤❤❤
תצביעו ❤❤❤