כמעט מלאכים- התנגד (דרכים כדי למצוא את המפתח שלך)

צלילי הדממה

הדבר הכי דומה לחיסרונם של הצלילים, הוא לאהוב בשקט.

למועקה לכאב יש צליל; הוא נשמע כבליעת רוק, כגשם וקור.

לשנאה יש צליל, היא נשמעת כצעקות חודרות ומצמררות.

לפחד יש צליל, הוא נשמע כלחישות מיוסרות.

לאהוב בשקט,יש בזה מעין עצב,יש בו טעם של דיו בתיבת הדיו,של קמצנות.

אתה אוהב בשקט ויום אחד אתה נעשה אילם. שופע במילים שמענות אותך בדממה.
אתה נותר בלא מילים והדממה מגיעה.

אתה מדבר,מדבר ומדבר ולא מקשיב. כדי להקשיב קודם צריך לשתוק. הכל הולך, מתרחק, הצעקות, הצילילים נעלמים.

הכל הלך,יש רק דממה.
הדממה היא היעדר,כמו האור בחושך.
היא מראה לנו מה שלא קיים,מה שאיננו.

עכשיו שאני רק שקט, אני חושב שאני מבין למה כל כך הרבה פחד מהדממה, מצלילי הדממה.