כמעט מלאכים- התנגד (דרכים כדי למצוא את המפתח שלך)

זיכרון תזיזתי

כשהזיכרון משתבש לך?

מהו בדיוק הדבר אשר השתבש?

אתה צריך לדעת את כתובת ביתך, כדי לדעת לאן לחזור, אתה צריך לזכור את שמך כדי לדעת מי אתה.

למה יש דברים שאנחנו שוכחים, ויש זכרונות שרודפים אחרינו בלי מנוח?

זה אתה שנאחז בזיכרונות או שהזכרונות הם אלו שנאחזים בך? הם אוחזים בך ולא מרפים, מה הזיכרונות רוצים? מדוע הזיכרון מתעקש כל כך?

האם הזיכרון הוא העבר שרוצה להיהפך להווה?

כל מה שאנחנו חווים מת, טובע בעבר, האם הזיכרון הוא הניסיון האחרון של הדברים האלה להישאר בחיים?

לזיכרון יש חיים משל עצמו, זה לא אנחנו אלא הוא (הזיכרון) מחליט למה לתת למות בשכחה ומה להשאיר בחיים.

הזיכרון הוא מעין תצרף שעליו אתה צריך לשבור את הראש למציאת פתרונו, או מעין חלקים מפוזרים שצריכים לסדר אט אט עד לקבלת תמונה ברורה.

הזיכרון נמצא תמיד בתנועה.

החוויות היפות והקשות שאנחנו עוברים, נהפכים בסופו של דבר לזיכרון יפה או קשה.
להיות מנוסה זה בעצם לשמור על זיכרון טוב, זה להקשיב ללחישות של הזכרונות.

הזיכרון הוא מתאגרף שנלחם בשכחה, לפעמים הוא נכנע לה, ולפעמים הוא מפיל אותה, אבל הוא תמיד נלחם.

מפתח, זה מה שאנחנו מחפשים כשאנחנו מחפשים משהו בזיכרון, מפתח שיעזור לנו להיחלץ מהמבוך, מפתח שיפתח את הדלת של הזהות שלנו.
כי מעל לכול הזיכרון שלנו חיי ובועט.

הזיכרון לא נח, הוא עקשן, ותזזתי מאוד.
זה הדבר הכי גרוע... או הכי טוב בזיכרון.

הוא לא רק בתנועה מתמדת, הוא גם גורם לך אי שקט.

הזיכרון שלי לא מתפקד ואני לא יודעת למה.

אני רק יודעת שהזיכרון גורם אי שקט רב.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הוספתי דברים מהפרק המקורי... אנחנו לקראת סיום ולכן אני מאריכה קצת את הפרקים.

הפרק הבא כבר כתוב לי.. אז אני אחכה שיהיו מספיק צפיות.