בית הקפה - Chapter 2

247 11 2
                                    

פרק 2:

אמילי

"את משוגעת על כל הראש" קייט וג'ייק אמרו למחרת כשהם ראו את ההתכתבות שלי עם רוס .

"את רצינית איתי? זה רוס גרין! הוא יכול להרוג אותך אם הוא רוצה ואף אחד גם לא ידע על זה!" ג'ייק צעק בלחישה.

"ידעתי שלא באמת ראית מודעה" קייט מילמלה לעצמה והנידה את ראשה גיחחתי ולקחתי מהם את הטלפון שלי.

"בכל מקרה..." חיבקתי את שניהם "רק באתי להגיד שלום ואני הולכת" הם שניהם גילגלו את עיניהם

"ביי מתוקים" הפרחתי נשיקה ויצאתי צוחקת מהמסעדה. התחלתי ללכת לכיוון הפארק, יום שבת היום. הלכתי בשקט, מקשיבה לכל הציפורים, לילדים הקטנים שצוחקים, לאלה שסתם מדברים עם חברים. הכל היה פה כל כך רגוע, כלכך שונה מחיי. כשמצאתי את הפינה שלי התיישבתי ונשענתי על העץ. הוצאתי את ספרי והתחלתי לקרוא, נשאבתי לתוכו ולא שמתי לב לכלום.

לפתע מישהו עמד מולי והסתיר את השמש. הרמתי את מבטי וראיתי את רוס?

"לא יקרה אה?" שאל משועשע.

הוצאתי אנחת תסכול וסגרתי את הספר

"באמת חשבת שאם תכתבי לי לא יקרה ותסגרי את הטלפון, זה באמת לא יקרה?" הוא ציחקק עכשיו, ומצאתי את עצמי מודעת יותר מידי לצליל הזה.

"מה אתה רוצה?" הסתכלתי עליו מיואשת

"אמרתי לך כבר, להכיר אותך" הוא התיישב לידי

"אני לא מאמינה לך. מה אתה רוצה ממני? לא עדיף שפשוט תגיד לי ונסיים עם זה?"

"תתפלאי אבל אני באמת רוצה רק להכיר אותך, אין לי שום אינטרס לקחת ממך משהו או לעשות לך משהו," אמר וראיתי בעיניו את הכנות.

"אוקי גרין, מה אתה רוצה לדעת?" התיישבתי מולו עכשיו.

"למה התכוונת כשאמרת שאין לך שם משפחה?" הוא שאל, ושוב. שאלה אחת- יום שלם.

לפתע מצאתי את הדשא נורא מעניין והסתכלתי עליו בזמן שדיברתי.

"אין לי הורים, אין לי מושג מי הם, או מה קרה להם או אם הם עדיין בחיים, אבל מאז שאני קטנה אני מתגוררת בבתי יתומים שונים ברחבי הארץ, עזבתי לגמרי את האחרון כשהייתי בת 16 ועברתי לגור כאן בסביבה." קולי היה חסר רגש לגמרי, קצת שיקרתי לו בנוגע להוריי.. זאת לא ממש האמת.. הוא בטח מסתכל עלי ברחמים. מה שאני שונאת שעושים. היה שקט לכמה דקות והחלטתי להסתכל עליו, מופתעת שהוא מחייך אלי, לא ברחמים. אלא סתם חיוך מקסים ומעצבן.

"מה הצבע האהוב עלייך?" חייכתי אליו בהוכרת תודה על זה שלא הרחיב בנושא. הייתי בורחת משם אם הוא היה שואל עוד שאלה אחת כזאת.

"סגול. שלך?"

"כחול"

המשכנו לדבר ולהכיר אחד את השני, וגיליתי שהוא בן אדם לא רע דווקא. יש לו אחות אחת קטנה בת 16 שקוראים לה אלכס,המאכל האהוב עליו זה המבורגר/פיצה/סושי הוא לא הצליח לבחור. הוא עוד מעט בן 25 וביומולדת שלו הוא ירש את כל החברה מאבא שלו.

Beautiful ThiefWhere stories live. Discover now