chapter#4#

202 17 3
                                    

נקודת מבט הארי
אחרי שהבאתי ללואי את התחבושות החלטתי שאני צריך קצת להשתחרר יצאתי החוצה ולקחתי את האוטו ונסעתי. אחרי חצי שעה של נסיעה הגעתי לבר הרגיל האנשים שרוקדים ברחבה והברמן הותיק, "את מי רואים היום!" אנדרס אמר ונתן לי חיבוק גברים "ומה בשבילך?" הוא שאל "תביא לי וויסקי" אמרתי והוא הגיש לי כוסית של ווסקי אחרי ששתיתי את הוויסקי הטלפון התחיל לצלצל הסתכלתי וראיתי שזה זאין עניתי "הלו", "הרגתי אותו אני בא לקחת את הכסף" "טוב" החזרתי וסגרתי את השיחה קמתי והלכתי לאוטו התנעתי ונסעתי לכיוון הבית.
כשהגעתי ראיתי את זאין "מי נתן לך להיכנס?" שאלתי "אחד השומרים פה" הוא ענה הנהנתי ועליתי למעלה לבדוק מה עם לואי פתחתי את הדלת וראיתי שהוא ישן הלכתי לחדר שלי לקחתי את הכסף ירדתי למטה ונתתי לו "עשרת אלפים דולר ועכשיו עוף לי מהעיניים" אמרתי הוא צחקק ויצא החוצה וסגר אחריו את הדלת נאנחתי והתישבתי על הספה אחרי כמה דקות ראיתי את לואי יורד במדרגות וכששמתי לב לתחבושת על הראש שלו זה נתן לי תחושת אשמה..."לואי" אמרתי והוא הסתכל עליי "אני מצטער על מה שקרה" אמרתי מגרד בעורף הוא הנהן והתישב בספה שממול וניראה שהוא רוצה לומר משהו אבל הוא לא אומר "אתה רוצה לצאת הערב?" שאלתי והוא השפיל את ראשו והינהן 'למה הוא לא מדבר?' "תרצה לשתות משהו? כי הרגע קמתה משינה" אמרתי והוא סימן עם ראשו שלא וזה התחיל לגרום לי להתעצבן אבל נירגעתי אחרי שהסתכלתי עליו "לעזאזל לואי" נפלט לי הוא הסתכל עליי עם עיניו הכחולות שכל פעם שאני מסתכל בהם אני רואה אוקיינוס, נאנחתי מסתכל עליו מלמעלה עד למטה וחזרה ורואה שאין מצב שהוא יצא עם הבגדים האלה..."בוא הולכים לקניון" אמרתי ולקחתי את המפתחות של האוטו פותח את הדלת מחכה לו שיצא ואז יוצא אחריו וסוגר את הדלת פתחתי את האוטו ונכנסתי למושב של הנהג ולואי ניכנס למושב ליידי והתחלתי לנסוע.
_______________________
סורי שלא העלתי פרק המון זמן פשוט אני רק עכשיו סיימתי לכתוב אותו מקווה שנהנתם מהפרק

#larry# my kidnapperWhere stories live. Discover now