chapter#6#

188 14 4
                                    

אחרי שהתארגנתי ירדתי לסלון וראיתי שהשעה שבע הארי עמד ליד הדלת וסימן לי לבוא יצאנו מהבית ונכנסנו למכונית שלו הוא התחיל לנסוע אחרי כמה דקות הוא החנה את האוטו ונכנסנו למבנה שהיה בר? למה הוא לקח אותי לבר עם חליפה? התחלנו לעבור את האנשים שהסתכלו עלינו כיאילו ונפלנו מהירח הגענו לדלפק וניגש להארי אחד העובדים אבל..זה נראה שהם מכירים, מעניין..הארי לקח בקבוק של שתיה חריפה ויצאנו..אני עדיין לא מבין מה אנחנו עושים, "הארי" אמרתי "כן?" הוא שאל "למה הלכנו לבר?" שאלתי "אתה תיכף תראה" הוא ענה נכנסנו עוד פעם למכונית והוא התחיל לנסוע, אחרי כמה דקות נכנסנו ליער והוא החנה את האוטו מבחוץ יצאנו והלכתי בעיקבותיו לתוך היער. היה חשוך ומעצבן כי לא ראיתי כלום ואז היה רעש מהשיחים ונבהלתי שמעתי את הארי מגחך מלפני "הי! זה לא מצחיק!" אמרתי בטון בכייני והוא רק חייך והמשיך ללכת, הלכנו ככה כמה דקות ארוכות עד שהגענו לאגם שאין בו עצים ובמים יש את ההשתקפות של הירח הסתכלתי לצד וראיתי שמיכה על הרצפה ועליה אוכל הארי התישב עליה וסימן לי לבוא הלכתי להתישב בשמיכה והיה שקט..לא שקט רגיל אלא שקט מביך ולומר את האמת אני עדיין לא כל כך מבין מה קורה.."אתה בטח לא מבין מה קורה פה.." אמר והופתעתי מעט הוא קורא את המחשבות שלי? "אז אני יסביר לך ואני בטוח שאתה תבין הכל על המשפחה שלך" אמר וברגע זה הכי הקשבתי בעולם "אתה יודע למה ההורים שלך התגרשו?" שאל "כי אבא שלי היה לוקח סמים" אמרתי והוא הזיז את ראשו כיאילו ואומר לא "זה לא בגלל זה" אמר ופה הייתי מבולבל "אז בגלל מה?" שאלתי רוצה לדעת "בגלל שהוא היה מוכר את הבנות שלו בשביל כסף, הוא היה משתמש בכסף הזה לא רק לסמים..לא..הסמים זה כדי שיחשבו שזה בגלל זה..הוא היה משלם לאנשים לרצוח וכשההורים שלך התגרשו והתחלתה לגור עם אבא שלך אז האנשים שהכי קרובים לאלו שנרצחו רצו נקמה.." הוא אמר ופה לא ידעתי מה הרגשתי "אז אתה רצחתה אותו בגלל נקמה?" שאלתי מבוהל מעט "לא..זאת אומרת כע..אבל הנקמה שלי הייתה אחרת מהנקמה שלהם.." אמר "אז מה הייתה הנקמה שלהם?" שאלתי "הם הרגו את אמא שלך ואת האחיות שלך" אמר ומבט דואג על פניו והרגשתי שגוש עומד בגרון ורציתי לבכות הסתכלתי עליו "ולמה לקחתה אותי איתך?" שאלתי חנוק מדמעות הוא הסתכל עליי ולפי איך שנראה מנסה לומר משהו אבל לא אומר הסתכלתי עליו והוא עליי והסתכל עליי במבט כזה כמו שמרחמים על בנאדם ופה הבנתי הוא לקח אותי כי הוא ריחם עליי! קמתי מהריצפה והתחלתי לרוץ "לואי!" שמעתי את הארי צועק מאחור אבל לא התיחסתי והמשכתי לרוץ עד שראיתי שהוא לא מאחוריי ואני במקום מבודד התישבתי מתחת לעץ והתחלתי לבכות...לבכות על החיים שלי..לבכות על זה שאין לי משפחה..ויותר גרוע לבכות על זה שחוטפים אותי מרחמים.

#larry# my kidnapperWhere stories live. Discover now