אני נעצרת,
מתנשפת,
מסדירה נשימה.
המציאות היא אחרת,
שונה,
לא מוכרת.
העולם מתפוגג אט אט מסביב,
מה שהיה נשרף מתפורר בין הידיים.
הראש מסתחרר,
הראייה מיטשטשת,
הרגליים כבדות.
קשה להשלים עם האמת,
כואב להבין את המציאות.
מתחילה להאט,
כבר כמעט מתייאשת.
צרחה נשמעת מפי אל החלל הרחב,
חשוך,
קר.
מגששת דרכי אל הלא נודע.
ובבכי חרישי,
משלימה עם האמת הנוראה.
