פרק 6

282 16 1
                                    

בבוקר שמעתי רעשים של עצים וצמחים, הסתכלתי בחלון וראיתי בפארק חלוקים את ליה.

יצאתי אלייה דרך החלון וראיתי שהוא בוכה ורעבה.

הכנסתי אותה לחדר שלי והיא בכתה ובכתה.

נתתי לה ארוחת בוקר סנדוויץ מלוחה עם ירקות ומיץ תפוזים, אבל היא לא נגעה באוכל עד שדחפתי לה לפה כי הבנתי שהיא רעבה.

''מה קרה?!'' אמרתי לה.

''כלום, אני... אני בסדר.'' היא אמרה.

'' לא את לא, אני יודעת מתי את בסדר ומתי לא, ועכשיו את על הפנים!!!'' אמרתי לה.

''טוב, אני אספר לך, זוכרת את יעקוב? האב שמגדל אותי? '' היא שאלה.

'' כן. מה איתו ?'' שאלתי

''הוא תוקף אותי מינית כבר די הרבה זמן, הוא מכריח אותי לעשות דברים שאני לא רוצה!!! '' היא אמרה והתחילה לבכות.

''מה????ברצינות?? מה הוא עושה לך???'' שאלתי

''דברים איומים!! אני יושבת בחדר שלי במחשב ופתאום הוא מולי בלי מכנסיים ובלי כלום והוא מכריח אותי לעשות דברים מגעילים, אני לא רוצה להזכר בזה.'' היא אמרה ונורא ריחמתי עלייה, הבנתי אותה.

''הוא ניסה גם ... ? '' שאלתי.

'' כן, ככה הוא התחיל, אחר כך זה עבר לאונס מלא.. '' היא אמרה.

''בואי, בואי !! '' אמרתי וקמתי.

''לאן ?'' ליה שאלה.

''למשטרה.'' אמרתי

''לא !!! לא הולכים למשטרה, אם הוא ידע שהלשנתי הוא ירצח אותי.. '' היא אמרה.

''לפחות בואי נספר לאימא שלי.''

''ואז מה? היא תלך למשטרה עם זה, לא. '' היא אמרה וירדו לה דמעות.

''מה את רוצה לעשות? להשאיר את זה ככה?? הוא יחזור על זה שוב ושוב וזה יהיה מאוחר מידי. '' אמרתי לה.

הטלפון צלצל.

זאת הייתה עמית, היא רצתה לספר לי מה היה אתמול עם עמרי אבל אמרתי לה שזה לא זמן טוב עכשיו וליה אמרה לי בלחש להגיד לה לבוא ונספר לה את הכל.

התקשרנו גם לנועה.

הן באו ביחד וסיפרתי להן הכל, ידעתי שליה לא תוכל לספר את זה שוב, היא פשוט לא תצליח.

''הלכתן עם זה למשטרה? '' נועה שאלה.

''לא.'' ליה ענתה.

''בואו נלך. עכשיו. '' עמית אמרה ונעלה נעליים.

''לא, אני לא רוצה, הוא איים עלי. אני מפחדת.'' ליה אמרה.

''כבר הסברתי לך שזה יהיה מאוחר מידי ? וחוץ מזה הוא יילך לכלא ונמצא לך משפחה אומנת חדשה עד אז תגורי איתנו, כל יומיים אצל מישהי אחרת, מבטיחות לך, נכון בנות? '' שאלתי, הבנות הנהנו עם ראשן וחיבקו את ליה.

מסובכתWhere stories live. Discover now