מסובכת

פרק 9

''אז זהו שאחד הבחורים שישב פה ראה שאני מסתכל עליכן ובא אליי ושאל אותי מה הקטע שלי ואם אני מכיר אתכן אמרתי שלא, הוא שאל אם את מוצאת חן בעיניי ואמרתי שכן ואם הוא מכיר אותך ואז הוא אמר שהוא בשיכבה שמעלייך.. ואז שאלתי אותו אם הוא יודע איך אני יכול להשיג את המספר טלפון שלך והוא אמר שיש לו ואז הוא נתן לי ואת כבר הספקת לברוח..''

צחקתי ואמרתי:'' אתה ממש חמוד והכל אבל..''

''כן כן יש לך חבר.. '' הוא אמר. ''הבחור פה אמר לי שיש לך חבר. אבל אנחנו תמיד יכולים להיות ידידים''.

''כן, תודה רבה לך רוי, אני אשמח לשבת איתך מתישהו לקפה פשוט עכשיו אני חייבת ללכת אני עוד בלחץ ממה שאמרו מקודם ברדיו.'' אמרתי.

''כן אני מבין, תשמרי את המספר שלי, כן?'' הוא צחק.

''כן ברור, תודה.'' אמרתי לו שלום עם נשיקה בלחי והלכתי.

נחמד רוי. אבל קצת מטריד... הוא נורא אובססיבי...

עליתי ישר לאוטובוס וכמו תמיד שמתי אוזניות והתנתקתי מהעולם.

התחלנו לנסוע והאוטובוס עצר בתחנה של הבית של דן ובחורה עלתה משם.

בדיוק התחלף שיר אז שמעתי אותה מדברת בטלפון.

היא אמרה משהו עם דן סופר.

הנמכתי את המוזיקה והקשבתי לשיחה שלה.

''שמעי הוא אחד הנסיכים.'' היא אמרה לחברה שלה.

''לא לא חברה שלו ממש לא מעניינת אותי, הוא יהיה איתי.''

''את שומעת?? ירדן מחפוד תהיה עם דן סופר.'' היא צעקה ואני יכלתי לשמוע בבירור מה שהיא אמרה לחברה שלה בטלפון.

''תקשיבי היינו ככה קרובים לנשיקה! בפעם הראשונה.. ואחר כך... כבר לא יכולתי לספור את הנשיקות שהיו לנו מרוב שהיו כל כך הרבה!

נשיקה???? היא אמרה הרגע נשיקה???

דן??????????

ירדתי מהר מהאוטובוס והתקשרתי לליה.

''את לא מבינה מה קרה עכשיו.'' אמרתי לה בוכה.

''מה קרה? הכל בסדר?'' ליה שאלה

''לא, הכל חרא. איזה ירדן מחפוד אחת התנשקה עם דן.'' כבר התיישבתי על ספסל ולא ידעתי מה לעשות ולאן ללכת. לא רציתי ללכת לבית עכשיו. אמא תתחיל לשאול מה קרה ולמה אני בוכה ואין לי כוחות לזה.

''מה?? את בטוחה?? איך את יודעת??'' היא שאלה ואני בקושי הצלחתי להוציא משהו מהפה.

אחרי כל מה שקרה, אחרי כל מה שהקרבתי בשבילו הוא עוד בוגד בי? ועוד עם ירדן מחפוד הזאת?

אחר כך, אחרי שנרגעתי קצת, סיפרתי לליה את כל מה ששמעתי באוטובוס.

''אני פשוט לא מאמינה.'' היא אמרה ואני רק בכיתי.

''בואי אליי עכשיו, ותתקשרי לדן.'' היא אמרה.

''אין לי מה להגיד לו.'' אמרתי והתחלתי לצעוד לכיוון הבית של ליה.

''את לא יכולה לעבור על זה בשתיקה, הוא בגד בך.'' היא אמרה ואני קצת חשבתי על זה יותר לעומק...

''בסדר.. אני אגיע לבית שלך ונדבר..'' אמרתי והמשכתי ללכת.

העלתי שוב את הפלייליסט שלי ופשוט טחנתי את הנושא הזה בראש שלי יותר מידי.

אני לא מאמינה שהוא בגד בי.

לא הרשתי לעצמי לבכות.

כנראה שזה פשוט לא זה.

הגעתי לבית של ליה וגם עמית הייתה שם.

''אביה, ליה סיפרה לי מה קרה...'' עמית אמרה לי וחיבקה אותי.

''אין לנו על מה להתאבל. אני לא בוכה ולא אבכה עליו. הוא יכול לקפוץ לי הבן זונה הזה.'' אמרתי ונכנסתי לבית של ליה.

''ככה אני אוהבת אותך.'' ליה אמרה והביאה לי כוס מים.

''אבל את מבינה שאת חייבת לגמור את זה איתו.'' עמית אמרה והתיישבה לידי.

''כן אני יודעת. ואני הולכת לעשות את זה עכשיו.'' אמרתי ופתחתי את האייפון שלי ונכנסתי לוואצפ.

'דן אני רוצה שניפגש. אני צריכה לדבר איתך.' כתבתי.

אחרי שנייה קיבלתי ממנו הודעה:

'אוקי.. איפה את?' 

'אצל ליה.. אני אבוא לכניסה שלך.'

'מחכה...'

''טוב בנות אני הולכת...'' אמרתי להן.

''טוב חיים בהצלחה אוהבת אותך.'' עמית אמרה ויצאתי מהבית.

הלכתי ברגל, ותיכננתי מה להגיד לדן.

אחרי עשרים דקות הליכה הגעתי לכניסה של הבית של דן.

סיסמתי לו שאני למטה והוא ירד.

''מה קרה?'' הוא שאל אחרי שהוא בא לתת לי נשיקה ואני זזתי.

''דן אני יודעת עליך ועל ירדן מחפוד.'' זרקתי את הפצצה לאוויר.

הוא החוויר ואמר ''מה? מאיפה את יודעת על ירדן מחפוד?'' 

''מה זה משנה?.. אני פשוט יודעת.. '' 

הוא לא ענה, הוא רק הוריד את ראשו ואני אמרתי:''אני לא מאמינה עליך.''

קמתי והלכתי.