פרק 8

230 16 1
                                    

התקשרתי לדן ואמרתי לו שסיפרתי להן עלינו..

הוא שמח, קבענו שהוא יבוא אליי מחר.

הלכתי הביתה וסיפרתי לאימא שלי שהבנות יודעות, היא שמחה בשבילי.

בלילה ראיתי את הסרט ''מכתבים לג'ולייט''.

זה סרט כל כך יפה..

אחרי הסרט הלכתי לישון כי הייתי עייפה וגם בגלל שקבעתי עם דן ב12 ולא רציתי לקום מאוחר מידי ולא להספיק להתארגן.

קמתי ב9 בגלל שמאיה הייתה רעבה, אז הכנתי לשתינו ארוחת בוקר, חביתה וסלט.

אחרי זה סידרתי את הבית ואת החדר.

''הלו?'' שאלתי.

''היי אביה, מה קורה?'' נועה ענתה.

''הכל טוב, תקשיבי אל תתכננו כלום היום כי דן בא אליי ואנחנו יוצאים אז בואי נקבע משהו למחר, רוצה?'' שאלתי אותה.

''כן סבבה, אולי נלך לים?''

''סבבה אני אדבר עם עמית וליה ונקבע שעה והכל...'' אמרתי ושמעתי צלצול בדלת '' אוקיי דן הגיע אז נדבר עוד מעט טוב?''

''טוב, תהנו.'' היא אמרה ואני הלכתי לדלת, פתחתי לדן והוא נתן לי נשיקה.

עלינו לחדר שלי ודן ישב על המטה והסתכל עליי מתאפרת.

''אולי לא נלך לתל אביב?'' הוא שאל.

''למה לא? מה אתה מעדיף לעשות במקום זה?'' שאלתי וחייכתי אליו.

''לא יודע.. אולי לנשק אותך?'' הוא אמר וחייך אליי, אני חייכתי אליו וישבתי מולו על המיטה ואמרתי ''אממ.. זה בסדר מבחינתי.'' ונישקתי אותו.

הוא חיבק אותי במותן וליטף לי את השיער.

בחיים שלי לא הרגשתי ככה.. זה היה הרגע הכי מרגש שקרה לי איתו.

לחשתי לו באוזן שאני אוהבת אותו, הוא אמר לי'' אני אוהב אותך חיים שלי'' ונישק אותי.

קמתי בבוקר עם חיוך, ניפגשתי עם עמית.

הלכנו ביחד לקניון ועשינו שופינג.

קניתי שלוש מכנסיים קצרים, ארבע חולצות קצרות, שני מכנסיים ארוכים, שלוש סריגים לחורף, סווצרט, שני צעיפים, וכמה זוגות נעליים.

אחר כך ישבנו לאכול בבית קפה ודיברנו, היא סיפרה לי על הקשר שלה עם עומרי ואני סיפרתי לה כל מה שקרה אתמול עם דין וכמה שהוא מתוק..

פתאום שמעתי מהרדיו של הבית קפה שיש מתקפה עם החמאס. שוב.

אמרתי לעמית ''עמית? שמעת את זה?? שמעת מה אמרו ברדיו?''

היא אמרה לי ''כן.''

השארנו את הכסף לחשבון ונסענו כמה שיותר מהר לבית כי בכל רגע יכולה להיות אזעקה.

הגעתי לבית ואימא הרגיעה אותי.

''לא קנית כלום?'' היא שאלה.

''בטח שקניתי, את לא רואה את כל השק... אומייגד איפה השקיות שלי????'' ניכנסתי ללחץ כי לא ראיתי את כל מה שקניתי והתחלתי לבכות.

''בטח השארתי אותם בבית קפה מרוב הלחץ שלי.. אוף'' התחלתי לבכות.

''די אל תדאגי ילדה שלי, אני אלך לחפש את השקיות, ואם לא, אני אלך איתך לקנות שוב הכל.'' היא עודדה אותי.

לפתע שמעתי את האייפון שלי מצלצל והמספר היה לא מזוהה.

''הלו?''עניתי.

''שלום, זאת אביה סיאם?'' קול של גבר ענה לי.

''כן, מי זה?''

''שלום, קוראים לי רוי, ואני מצאתי את השקיות שלך ב'ארומה'.. יכול להיות?'' הוא שאל.

''וואי כן תודה רבה לך!'' אמרתי לו ובלחש אמרתי לאימא שלי שמצאו את השקיות.

''אז מתי להביא לך אותם?'' הוא שאל.

''לא, אני לא רוצה שתטרח, אני אבוא אלייך. איפה אתה עכשיו?'' שאלתי.

''עכשיו אני בקניון יושב בשולחן שאת ישבת.'' הוא אמר.

''אוקיי אני אצלך עוד רבע שעה. תודה רבה רוי.'' אמרתי.

''בכיף.'' הוא אמר.

''אימא, אחד שקוראים לו רוי מצא את השקיות שלי, הוא בקניון עכשיו, אני הולכת לשם שנייה להביא אותם אוקיי?'' שאלתי אותה והיא הנהנה לי ונתנה לי עוד כסף לאוטובוס.

יצאתי לאוטובוס ותפסתי אותו אחרי חמש דקות שחיכיתי.

הגעתי לארומה וראיתי את רוי ישב איפה שאני ועמית ישבנו. הוא היה חתיך רצח, הוא היה ניראה בן 17.

''היי, אני אביה.'' אמרתי לו ונתתי לו נשיקה על הלחי.

''אני יודע, ראיתי אותך ואת חברה שלך פה מקודם.'' הוא אמר.

''האא אוקיי'' צחקתי.

''עשית שופינג שופינג הא?'' הוא חייך אליי.

''כן, רגע, הצצת לי בשקיות?'' שאלתי וצחקתי.

''בקטנה כזה, את יודעת.. לראות על מה אני שומר.'' הוא אמר.

חייכתי אליו.

''רגע, איך אתה יודע איך קוראים לי ומה המספר טלפון שלי?'' שאלתי אותו.

''אוקיי... ראיתי אותך ואת חברה שלך ואת מצאת חן בעייני אז החלטתי להתחיל איתך, אבל לפני זה רציתי לדעת איך קוראים לך אז ביקשתי ממלצרית שתבקש את השם שלך.'' הוא אמר.

''אהה בגלל זה היא שאלה אותי איך קוראים לי.'' אמרתי.

''כן.. ואז כשקמתי אלייך ראיתי שאתן הולכות מהר ולא הבנתי למה, ראיתי שהשארת את השקיות שלך ולפניי שהבנתי מה קורה את הספקת כבר להעלם לי.'' הוא אמר.

''ואיך השגת את המספר טלפון שלי?'' שאלתי אותו וחיכיתי לשמוע את התשובה כי הוא הפתיע אותי עד עכשיו.

מסובכתWhere stories live. Discover now