אהבה כואבת-דרארי

פרק 7

⚠כמעט סמאט⚠
מי שלא אוהב אפשר לדלג

נ.מ הארי

דראקו יצא מחדר המועדון והלך החוצה. ג'יני מושכת אותי לחדר שלי ואנחנו מתיישבים על המיטה שלי.יותר נכון אני מתיישב על המיטה שלי והיא מתיישבת עליי. אני מדגדג אותה בביטנה והיא מתפתלת מצחוק. בסוף אנחנו מתנשקים ונשכבים על המיטה שלי. אחרי כמה דקות של דיבורים היא מסתכלת עליי במבט משונה. משום מה אני אוהב את המבט הזה אבל קצת מפחד ממנו. אני לא יודע איך להגדיר את המבט הזה. היא מסתכלת עליי כמו שהיפוגריף מסתכל על חתיכת עוף. המבט הזה רעב. אני מתיישב על קצה המיטה ככה שהרגליים שלי נוגעות בריצפה בפיסוק קל. היא קמה ומתיישבת בין רגליי עם הגב אליי. היא מקשתת את גבה ככה שהיא מסתכלת עליי ואז מרימה את ידייה ומושכת את החולצה מעל ראשי. אני טיפה מבולבל אבל היא כבר מסתובבת אליי ומנשקת אותי באגרסיביות. ידיי מטיילות על גבה והיא מחבקת אותי בזמן שרגלייה כרוכות סביבי. פתאום היא מפילה אותי על המיטה ככה שהיא שוכבת מעליי. היא מניחה את ראשה על חזי. 'אם לה מותר אז גם לי' אני מתהפך ככה שאני שוכב עלי עכשיו ומוריד את חולצתה. היא צוחקת ומנשקת את הצוואר שלי. אנחנו מתמזמזים בערך עשר דקות ואז זה מתחיל. היא מחייכת חיוך זדוני ורגלייה מתחפרות מתחת למחנסיי ומורידות אותן. אני לא נשאר חייב ומוריד גם את שלה. אנחנו רק בתחתונים עכשיו. היא גם עם חזייה. אצבעותיי פורמות את החיבורים ואנחנו באותו מצב עכשיו. היא נראית מרוצה ונשכבת עליי. אנחנו עומדים להתפשט לגמריי כאשר נשמעת דפיקה בדלת. זה יכול להיות רק בן אדם אחד. "לא!" אני צועק אבל זה כבר מאוחר מידיי. ג'יני מספיקה רק לכסות אותנו בשמיכה לפני שדראקו נכנס. הוא בוהה בנו כמה שניות במבט שבור ואז יוצא וטורק את הדלת. אני ממהר להתלבש ויוצא אחריו.