*נקודת מבט של זאין*
"היי, סליחה שנכנסנו לך לבית אבל אם לא היינו נכנסים המעריצות שם היו הורגות אותנו" מלמלתי במבוכה. לא ממש ידעתי מה לעשות והיא פשוט בהתה בי. "א-אתה זאין?" הנערה שאלה. וואו, יש לה קול ממש חמוד. אם היא תרצה היא תוכל להצליח בתעשיית המוזיקה בגדול. "בכבודי ובעצמי, ומי את?" "אני לורי שניידר" "היי לורי, יש לך שם ממש יפה" נייל צעק מהמטבח. "תודה רבה. אני מריחה טוסט?" שנינו הסתכלנו לכיוונו של נייל שבדיוק נתן ביס נוסף לטוסט נקניק שלו. "אחלה אוכל יש לכם פה" הוא אמר בפה מלא. שנינו צחקנו. "אז אתם חייבים לי כמה הסברים" היא אמרה לנו. "כמו למה לעזאזל אתם לא נסעתם אחרי ההופעה לבית מלון לישון ולמה דווקא לבית שלי?" הסתכלתי על נייל והוא ענה לה "כשנגמרה ההופעה מעריצות התחילו לרדוף אחרינו וכשברחנו איבדנו את סיימון ופול המנהלים שלנו. רצנו ונכנסנו לבית הראשון שראינו, שהיה במקרה הבית שלך". היא הסתכלה עליינו במבט לא מאמין ואז נכנסו לסלון גם ליאם, הארי ולואי. "היי, אני רואה שהיפיפייה הנרדמת התעוררה" לורי הסמיקה אז אני מיהרתי להגן עלייה. "שתוק כבר ליאם היא התעלפה, זה לא היה באשמתה!" "מישהו פה נדלק על היפיפייה הנרדמת" בשלב הזה כבר שנינו הסמקנו. "סתום כבר ליאם!" זרקתי עליו כרית וזה השתיק אותו. "אז איך בכלל קוראים לך?" לואי שאל. "אני לורי". "נעים להכיר לורי, אני לואי ואלו הארי וליאם. את נייל וזאין כבר הספקת להכיר". השתררה שתיקה שבה כל הבנים הסתכלו על לורי והיא הסתכלה עליי. "מה דעתכם שנלך לישון?" היא הציעה. כולם הסכימו כי השעה הייתה כבר אחד עשרה וחצי וכולנו היינו מותשים אחרי ההופעה. לורי לקחה אותנו אחד אחד לחדרי שינה. לואי והארי ישנו בחדר של ההורים שלה, ליאם ישן בחדר של אח שלה ונייל ישן בסלון. "אז נראה לי שאנחנו נצטרך לישון ביחד" אמרתי בחיוך היא הסמיקה והנהנה במהירות. שנינו נכנסנו למיטה הקטנה שלה והסתכלתי עליה עד שהיא נרדמה. "לילה טוב לורי" מלמלתי לפני שנרדמתי לצידה.
תהנו יפות שלי
YOU ARE READING
פאנפיק על זאין מאליק- take care
Fanficלורי היא בס״ך דיירקשנית ממוצעת. היא שומעת שירים של הבנים מנשקת פוסטרים והולכת למפגשים. אבל מה קורה כשהלהקה באה להופיע בארץ ישראל ולהורים של לורי אין מספיק כסף לשלוח אותה להופעה? האם היא תגשים את החלום ותפגוש אותם?
