פאנפיק על זאין מאליק- take care

פרק 5

*נקודת המבט של לורי*

"ואיך לעזאזל אתה מתכוון שנתחפש"? נייל שאל. כולנו השתתקנו לכמה שניות ואז נזכרתי בכך שלאחי הקטן יש אובססיה לתחפושות וכל החדר שלו מלה בהן. "אני חושבת שאולי אני יכולה לעזור" אמרתי וכולם הפנו את מבטם אליי. "לאחי הקטן יש מלאי ענקי של תחפושות. אנחנו יכולים להשתמש בהן כדאי לגרום לכך שאפילו המעריצה מספר אחת שלכם לא תזהה אתכם!". הם הנהנו בהתלהבות ואני הלכתי לקחת את ארגז התחפושות מהחדר של אחי. הצבתי אותו במרכז הסלון ותוך שניות הם התנפלו עליו. כל אחד תפס פאה, כובע, משקפי שמש ועוד כל מיני דברים שהיו בארגז. חוץ מריב קטן של הארי ולואי (שניהם רצו שיער בלונדיני מתולתל) העניינים נגמרו דיי מהר ובסופו של דבר עמדו מולי חמישה בחורים שונים לגמרי מאיך שהם נראו לפני מס' דקות. לקחתי את המפתחות לג'יפ הענק והישן של אבי ויצאנו מן הדירה אל עבר המכונית. החלטנו שלואי ינהג, הארי ישב לידו, ליאם ישב ליד נייל ואני ליד זאין. "אז לאן אתם רוצים לנסוע?" שאלתי. "אולי לכותל?" הארי הציע. הסכמנו והתחלנו לנסוע בעזרת הוייז בטלפון של ליאם.

הנסיעה עברה במהירות. צחקנו, שרנו ודיברנו ביחד. כשהגענו לכותל עמדו בכניסה אנשים שחילקו ניירות וכל אחד מאתנו רשם משהו. אני כתבתי שאני מקווה שאמא שלי תמצא אהבה חדשה כי מאז שאבי נטש אותנו ועבר לאמריקה, היא לא יוצאת לדייטים ואני חושבת שלא תזיק לה אהבה חדשה בחיים. הלכתי לחלק של הנשים והבנים לחלק של הגברים. קבענו שניפגש בכניסה בעוד חצי שעה אז הסתובבתי קצת וניסיתי לעבור את כל הבנות שהיו שם כדי להגיע קרוב לכותל ולהכניס את הפתק שכתבתי. אחרי שסיימתי יצאתי וחיכיתי איפה שקבענו. עברו רק 20 דקות ולכן הופתעתי כשראיתי שם את כל הבנים חוץ מהארי. "איך היה?" שאלתי" כיף להסתובב קרוב למקומיים אבל הארי מתלהב קצת יותר מידי.." לואי אמר. "ואיפה הוא עכשיו?" שאלתי. הם הצביעו אל עבר חנות מזכרות והארי בדיוק יצא ממנה כשבידיו שקית ועל ראשו כיפה סרוגה. "למה אתם מסתכלים עליי ככה?" הוא שאל. אם הייתי אומרת שלראות את הארי עם פאה בלונדינית ועליה כיפה סרוגה לא הצחיק אותי, אז הייתי משקרת. "מה עוד קנית הרב סטיילס?" זאין שאל והארי הוציא מהשקית שבידו שרשרת מגן דוד, חמסה מעץ ופחית שכתוב עליה 'אוויר ירושלים'. "נו באמת הארי, זו סתם מלכודת תיירים. זה אוויר רגיל לחלוטין!" לואי אמר אבל אני ושאר הבנים סתם צחקנו על ההתלהבות של הארי מכל הדברים שקשורים ליהדות. הוא רק משך בכתפיו וחייך.

"תגידו, גם אתם רעבים כמוני?" נייל שאל. רק עכשיו שמתי לב לכך שחוץ משני פנקייקים לא אכלתי כלום כל היום. החלטנו שניכנס לפלאפליה הקרובה. קנינו כמה מנות והתיישבנו בגינה קרובה. מיותר לציין כמה פעמים נייל שיבח והילל את המאכל הלאומי שלנו. כשסיימנו לאכול הבנים התעקשו לשלם עליי והחלטנו שנחזור הביתה כי השעה כבר 16:30 ויש לנו עוד נסיעה ארוכה בחזרה לתל אביב. התיישבנו באותם מקומות ובניגוד לנסיעה הקודמת כולנו היינו שקטים. נייל וליאם דיברו בשקט ואני רק חשבתי על היום המדהים שהיה לי עם הבנים. בלי ששמתי לב הראש שלי נשמט ובסופו של דבר מצאתי את עצמי נופלת לשינה על הכתף החמה של זאין. 

*****

מצטערת שלא העלתי פרק הרבה זמן פשוט קשה לי עם כל המצב עכשיו בארץ... אם יש פה בנות שצריכות תמיכה ועידוד אתן תמיד יכולות לפנות אלי בפרטי (: