אני ואת מול כולם

הקדמה

"אמה!" אימי קראה לי מכניסת הבית כשאני הייתי בחדרי הריק "יוצאים!"

ירדתי לכניסת הבית וראיתי את אימי עם שלושה מזוודות וחמישה ארגזים. אבי לא היה מוכן לעמוד לידה ואילו אחי רון רק חיכה להגיד לנו שלום.

היום הוא היום בו ההורים שלי מתגרשים. אני הולכת לגור עם אמי ורון הולך לגור עם אבא שלי. אני ואמא שלי עוברות לגור בלוס אנג׳לס ואחי ואבי נשארים לגור בסידני. אני לא אראה את אבא שלי ואת רון לתקופה ארוכה.

"רון!" חיבקתי אותו.

רון הוא אחי התאום. הוא קיבל את הגנים של אמא שלי, שיער שחור עיניים שחורות ובנוסף לכך הוא גבוה ובגלל זה משחק כדורסל. לעומתו, אני קיבלתי את הגנים של אבא שלי, רזה, שיער בלונדיני ועיניים כחולות ובגובה ממוצע.

"אם.. אני אתגעגע אלייך!" הוא חיבק אותי חזק.

לא רציתי שהרגע הזה יחלוף. לא רציתי לעזוב אותו ולקלוט את המציאות... שרון ואני ניפרד ולא נראה אחד את השניה לתקופה ארוכה. לא רציתי לצאת מהבית שהכרתי כמעט כל חיי ולנסוע במונית שחיכתה בחוץ אל שדה התעופה.

"קים, אני רוצה להביא לך ספר.." חיבקתי לבסוף את אבי שחיכה בסוף הסלון.

אבא שלי הביא לי ספר. אבא שלי, עד כמה שלפעמים הוא קר אליי, הוא מכיר אותי ויודע מה אני אוהבת. אני מאוד אוהבת לקרוא ספרי רומנטיקה והרפתקאות.

"אני יודע שאת אוהבת לקרוא אז הבאתי לך ספר.. את הספר האהוב עלייך!" הוא אמר וחיבקתי אותו פעם נוספת.

"אני אתגעגע אלייך אבא!" אמרתי וחזרתי חזרה אל אימי, שחיכתה במונית.

נסענו אימי ואני במונית, אימי במושב הקידמי ואני באחורי מסתכלת אחורה אל ביתינו שלאט לאט מתרחק מאיתנו.

הגענו לשדה והרגשתי פתאום שהכל מציאותי. במשך חודשיים אימי חיפשה בתים בלוס אנג׳לס בשביל שתינו. אף פעם לא באמת חשבתי שתמצא אחד ונעבור אליו. לא האמנתי שאצטרך לעבור למדינה אחרת ולבית ספר חדש עם אנשים שאני לא מכירה. לא תיארתי לעצמי כמה קשה יהיה לי להתרגל למקום חדש שאף פעם לא הייתי או ביקרתי בו.