אני ואת מול כולם

פרק 4

נקודת מבט אמה:

חזרתי הביתה באותו היום בהרגשה לא טובה. אני לא יודעת למה שיקרתי לה שאני לא לסבית.. כנראה לא ציפיתי שהיא תנשק אותי אז הייתי מובכת מהסיטואציה שקרתה ביני ובין קארלי.

קמתי בבוקר ממיטתי עדיין עם אותה הרגשה מאתמול. אני לא מספרת לה! אולי היא סתם עשתה את זה? התארגנתי לבית הספר כמו כל בוקר. סידרתי את המיטה וירדתי למטבח כדי להכין לי סנדוויץ׳.
נכנסתי דרך שער בית הספר וראיתי את קארלי באה לעקבותי אך ריאן בא וחיבק אותי.

"הכל בסדר?" הוא שאל "את חיוורת.."

"מה? כן..." אמרתי מסיטה את מבטי מקארלי.

"היי קארלי!" ריאן אמר לקארלי והתקדמנו שנינו מחובקים.

כל היום ניסיתי להתעלם מקארלי.. היא הביכה אותי. אני באתי לכאן במטרה לפתוח דף חדש.. נכנסתי לשיעור היסטוריה לבד כי ריאן לא לומד איתי. התיישבתי בשולחן הקבוע שלי ושל קארלי.

"היי טום!" אמרתי כשראיתי את קארלי נכנסת לכיתה "רוצה לשבת לידי?"

"למה, קארלי לא הגיעה היום?" הוא שאל.

"לא.." שיקרתי לו.

"הנה היא!" הוא אמר "אני לא מפריד בין החברות הכי טובות!"

קארלי התיישבה לידי והמורה נכנס לשיעור. כל השיעור מנעתי את עצמי מלהסתכל על קארלי שישבה לידי ומידי פעם הסתכלה עליי.

"אנחנו צריכות לדבר על אתמול.." היא לחשה לי במהלך השיעור.

"אנחנו לא.." אמרתי בלי להסיט מבט מהמורה.

"לא נתת לי אתמול להסביר.. ואני חייבת!" היא הייתה אסרטיבית.

"דברי!" אמרתי מסתכלת עליה לבסוף ולפתע היה הצילצול.

"אני לא יודעת מה עבר עליי באותו הרגע ולמה עשיתי את זה בכלל!" היא חיכתה שכולם יצאו מהכיתה.

"את באמת אוהבת אותי ככה?" שאלתי.

"כן.." היא היססה לרגע "עד כמה שאני אוהבת אותך בקטע הזה, זה לא הולך להפריד את החברות המדהימה שיש בינינו! גם אם זה אומר שאני לא יכולה להיות איתך ככה..."

מצד אחד, אני מצטערת שהיא אמרה את זה... אני ממש רוצה שהיא תהיה איתי.. אני אוהבת אותה מאותו הרגע שהיא משכה בידי בהפסקה ביום שהגעתי.. אבל מצד שני, אני לר רוצה שידעו שאני לסבית.

"את באמת מתכוונת לזה?" שאלתי שאלה נוספת.

"אני אשתדל כמה שיותר, אבל יהיה לי קשה..." היא אמרה "כדי להראות לך כמה אני בוגרת בכל הקטע הזה, אני מזמינה אותך היום אליי בבריכה אחרי בית ספר, רק שתינו!"

"את בטוחה?" שאלתי מרימה את התיק מהרצה וכמה יחד איתו.

"אני לא רוצה שתרגישי לא בנוח להיות לידי לבד!" היא אמרה נעמדת גם "החברות שלנו מעל הכל!"