״אמילי קומי כבר״ אמרה לי אמא ולקחה לי את השמיכה, יואו יש אותה ביותר מעצבן? רק אתמול בעשר בלילה הגענו לעיירה הזאת ונשארנו כל הלילה ערות לסדר את הדברים.
״אמא אולי אני אדלג על היום הראשון? את יודעת זה לא כזה חשוב וגם רק אתמול הגענו אני בטוחה שיבינו״ אמרתי בניסיון לשכנע אותה.
״את זוכרת מה הבטחת לי? בגללך חזרנו לעיירה הזאת, והבטחת שתהיי ילדה למופת אז יאללה הבטחות צריך לקיים״ אמרה חייכה וירדה למטה למטבח.
אם היא רק הייתה יודעת למה חזרנו לפה היא הייתה רוצחת אותי, אבל השבוע הראשון הבטחתי לעצמי שאני לא אגע בנושא קודם אכיר את הסביבה ואת האנשים הרי לא הייתי פה מכיתה ב.
-
נכנסתי לבית ספר עם החולצה הלבנה עם סמל ושורט קצר עם קרעים ואולסטאר לבנות.
׳אמילי הכל יהיה בסדר׳ אמרתי לעצמי ונכנסתי לבניין של הי״ב
״היי את חדשה פה?״ שמעתי מישהי אומרת, הרמתי את מבטי אליה ולא האמנתי זאת ליאן.
״אמילי?״ היא צווחה אלי והתנפלה עליי בחיבוק.
״בואי תיחנקי אותי וזהו״ אמרתי לה כי לא הצלחתי לנשום.
״אני לא מאמינה איך השתנת״ היא אמרה וחייכה גם היא השתנתה פעם היו לה תלתלים ועכשיו היא כנראה עשתה החלקה לשיער השחור שלה יוצר מתאים לה ויש לה עיניים ירוקות מדהימות.
״מי שמדברת הפכת להיות מלכת היופי״ אמרתי לה.
״את היית מלכת יופי ונשארת״ אמרה לי ״וגם גידלת חזה מה זה איך כזאת רזה וחזה גדול?״ אמרה לי, והסתכלה על החזה שלה באכזבה בגלל שהיא שטוחה.
״את לא נורמאלית, יאללה בואי תראי לי איפה אני לומדת ותספרי לי קצת על הבנים פה״ אמרתי לה וחייכתי.
והיא התחילה לחפור, קודם הראתה לי את הבית ספר הענק הזה, והלכנו לכיתה שלי מסתבר שאנחנו לומדות מתמטיקה ביחד בכל זאת שלוש יחידות, היא סיפרה לי שהבית ספר הזה מעורבב אנשים מהדרום הצד המסוכן והעני בעיירה, והצד הצפוני העשירים והטובים ויש את אלו שבאמצע כמוני וכמוה, היא סיפרה גם שיש לה חבר ושהם שנה וחצי ביחד וקוראים לו מתן.
״ליאן והילדה החדשה אולי תסתמו? אתן יודעות שאתן בשיעור!״ צרחה עלינו המורה.
״יש לי שם את יודעת, וחוץ מזה היא הסבירה לי על מה שאת מלמדת״ אמרתי לה שונאת שצועקים עלי.
״עכשיו תצאי להוצאה!״ צרחה עלי המורה.
״את רצינית? על מה?״ צעקתי.
״על החוצפה הזאת, או שתצאי או שתקבלי השעיה״ אמרה המורה וליאן סימנה לי לצאת.
״את לא רצינית איתי איפה החמלה שלך? אני חדשה פה״ אמרתי לה וכל הכיתה צחקה כנראה שאין לה חמלה.
״פחות דיבורים יותר מעשים תצאי!״ אמרה לי ובחנה את פניי.
יצאתי מהכיתה זה מה שחסר לי. השעיה.
שמעתי שריקה מאחורי, אלוהים היום הזה רק מדרדר.
״מה יפה כמוך עושה מחוץ לכיתה?״ אמר מישהו והתקרב אליי הוא היה נראה שרירי, עם קעקוע לאורך כל היד, עיניים כחולות ירוקות מדהימות אלוהים, אבל רואים שהוא ערס לפי השריקה ששרק.
״מה ערס כמוך עושה מחוץ לכלא?״ אמרתי והוא היה בהלם, כנראה לא ציפה לתשובה הזאת.
הוא הצמיד אותי ללוקרים והסתכל על פניי ואמר ״תגידי את יודעת עם מי את מדברת בכלל? אם את לא רוצה למות על היום הראשון שלך כדאי שתכבדי, יש לך מזל שאני לא מרביץ לבנות״ אמר והסתכל עליי.
הרגשתי צמרמורת עוברת לגופי אבל בכל זאת עניתי לא אכפת לי מי הוא בכלל? ״אז אם אתה לא מרביץ לבנות למה שאני אפחד?״ אמרתי והתגרתי בו.
הוא דפק חזק לוקר אחד ליד איפה שאני והבהיל אותי מהרעש.
״אני לא מרביץ לבנות אבל אני יכול למרר לך את החיים כאן, ראי בזה אזהרה פעם הבאה זה יקרה״ אמר הסתכל עליי ולקח חלק שיער שהיה על פני והעביר לי אותו מאחורי האוזן, והוא הלך, הרגשתי צמרמורת בגופי, ממתי אני מפחדת? ולמה לא אמרתי כלום הרי אני תמיד אומרת את המילה האחרונה.
״את בסדר?״ שאל אותי מישהו שצץ פתאום. גבוה עם עיניים חומות ואף קטן ויפה.
״כן אני אשרוד הרי רק היום הראשון שלי וכבר קיבלתי הוצאה ואיום על חיי אבל חוץ מזה היה יום מעולה״ אמרתי בציניות והוא צחק.
״אני עומר״ הוא אמר לי וחייך.
״אמילי, חדשה פה״ אמרתי וחייכתי.
״שמתי לב״ הוא אמר ולקח אותי לקפטריה ודיבר איתי על הבית ספר, ועל האנשים ואת זה שהוא מת לסיים את הלימודים ולעוף מהעיירה הזאת.
YOU ARE READING
מהי אהבה?
Romanceשניהם לא ידעו מה זאת אהבה עד שהם נפגשו. אמילי עברה עם אמא שלה לעיירת יורוס, אמילי היא זאת ששכנעה את אמה לעבור היא באה במטרה למצוא את מי שבגללו אבא שלה נהרג. היא ילדה שאומרת את מה שהיא חושבת בפנים, חסרת טאקט ומעצורים. אך מה יקרה שהיא תפגוש את תומאס...
