מהי אהבה?

פרק 8- המסיבה חלק ב'

נקודת מבט אמילי:

יצאה צרחה מפי, לא ציפיתי לראות אותו פה, דחפתי את הדפים שנפלו לי על הרצפה למתחת לשולחן, לא ככה דמיינתי את הפגישה עם הרוצח של אבי, המילים לא יכלו לצאת לי מהפה והייתי נבוכה מהסיטואציה, הסתכלתי עליו, גבר בן 40, גבוה וגדול, בהחלט נראה מאיים.

רציתי לצעוק עליו, לאיים עליו, להרביץ לו,לעשות משהו, אבל המקום עמדתי מולו ושתקתי, בעוד שהוא בוחן אותי עם הפנים הכעוסות שלו והעמידה המאיימת והמפחידה שלו.

הוא הסתכל עליי במבט עצבני "את יכולה להסביר לי מה את עושה פה?" אמר בקול מאיים ועצבני.

הסתכלתי עליו, לא יכולתי לענות, המחשבה היחידה שהייתה לי בראש היא זה שהוא רוצח ובגללו אבא שלי מת, כשהוא הסתכל עליי שוב במבט רצחני "אני אני" גמגמתי "אני מחכה לתומאס" אמרתי בקול חלש נורא מנסה לעצור את הדמעות.

ואז תומאס נכנס "הבאתי קונדום, יפה שלי" אמר שנכנס בלי להסתכל, ושהרים את מבטו, שמתי לב לבלבול שחש.

ראיתי את המבוכה שעל פניו של תומאס, הוא לקח את אביו לצד של החדר, רחוק ממני, ניצלתי את זה ששניהם עם הגב אליי ולקחתי את השלוש דפים, ודחפתי אותם למאחוריי גבי, ויצאתי במהירות מהחדר.

שמעתי את תומאס הולך מהר מאחוריי וקורא לי מנסה לתפוס אותי, ירדתי במהירות במדרגות, המסיבה הייתה בעיצומה, היו כמו מאתיים בני נוער.

תומאס תפס בידי והסתכל לי בעיניים "לאן את הולכת?" אמר והצמיד אותי אליו, כשאנחנו כל כך קרובים אחד לשנייה, הרבה מבטים נשלחו, אלוהים המגע שלו.

"אני צריכה ללכת" אמרתי וחייכתי, היה כיף להתמזמז איתו אבל אין מצב שאני אתן לו יותר מזה בכל זאת, אני באתי לפה למטרה, השגתי אותה, ואני לא אהיה יותר כמו כולן.

הוא הסתכל עליי ולקח את השיער שהיה לי על הפנים והעביר אותו מאחוריי האוזן,נפלטה גניחה קטנה מפי, הוא חייך "לא נשמע שאת רוצה ללכת" לחש לאוזני והסתכל עליי במבט הסקסי שלו עם העיניים האלו שישתנו לירוק עכשיו, מה אני עושה איתו? 

לא אמרתי לעצמי, הוא סתם סטוציונר, ואני גם ככה התנשקתי רק בשביל להיכנס לחדר עבודה של אביו, דחפתי אותו ממני והלכתי במהירות החוצה.

בעוד שהוא רודף אחריי, וצועק את שמי ושאעצור, יצאתי מהדלת הענקית הזאת, מחפשת את מי שבא איתי, אולי הם עוד לא הלכו, והם יקחו אותי הביתה.

"מה יש לך?" צעק תומאס תוך כדי שהוא תופס אותי, הוא הביט בי "חשבתי שאנחנו נהנים" אמר וחייך אליי.

הסתכלתי עליו בעיניים "אז עכשיו אנחנו לא" אמרתי בקרירות, אחרי מה שהוא אמר בחדר, שהוא חשב שאני כמו כולן, אני לא אעשה את אותו הטעות, עכשיו אין לי צורך בו, סיימתי איתו אני לא אהיה אחת מהשרמוטות שלו, ובטח שלא אהיה עם מי שהוא הבן של זה שהרג את אבי.