מחשבותיו של הלב

השינה של הלב.

אני מקיץ בבהלה.
אל שנה.
אוסף את כל הזכרונות ופותח את כל הקופסאות.
מוציא הכל, אחד אחד, מכתב מכתב, מילה מילה, זיכרון זיכרון, חוויה חוויה.
ואותך.
אתה כל כך יפה וסוחף. אתה כל כך נפלא ומתוק.
אתה אינך.
בתוך שנה מרובה בהכל אתה אינך.
זה לוחץ אותי חזק וזה כל כך כואב לי.
פתאום אין לך מקום יותר בתוך הקופסא, אתה רוצה להישאר בחוץ, לטרוף אותי עם העיניים.
זו חגיגה שלוקה בחסר.
זה כאב רצוף ומתמשך שממלא את כל החדר.
אני אוהב אותך.
וגם שנה הבאה.