Together(Larry)✔

Chapter 9

נכנסתי לקולג' כשכל העיינים עליי,ידעתי שאדריאנה תספר,אין לה גבולות היא מספרת כל דבר שקורה,זאת אחת הסיבות שאני נפרדתי ממנה.

"הנה החתיך שלנו מתקרב"

שמעתי את אלכסה ואת נעמי צורחות ומעצביעות עליי,נשפתי לרווחה מזל שהיא לא סיפרה,הייתי יכול עכשיו לאבד הכל כולם היו שונאים אותי כמו מאט מייגן הוא היה איתי בתיכון והוא הודה שהוא גיי ומאז כולם מתנהגים אליו אחרת הוא היה המקובל והחתיך שכולן רצו מין רודף שמלות ועכשיו אף אחד לא שם עליו מתנהגים אליו כאילו הוא פריק מוזר.

הלכתי במסדרון קולט את אדריאנה הולכת כאילו לא קרה כלום.

"אדריאנה"

קראתי לה,כשהיא ממשיכה ללכת מיהרתי אליה והצמדתי אותה על הקיר בחוזקה.

"מה אתה רוצה?"

היא גילגלה את עיניה,ודחפה אותי ממנה.

"למה לא גילית להם?"

שאלתי לא מבין,היא ניסתה לעקוף אותי ולהמשיך ללכת אך עצרתי אותה עם גופי.

"למה?"

לחצתי עליה לדבר אבל היא רק דחפה אותי שוב והמשיכה לכיתתה.

נכנסתי לרכב שלי עצבני,ונסעתי לעבודה החדשה,כשהגעתי לשם הבחנתי בהארי הוא כזה מעצבן למה אני נתקל בו כל הזמן הוא התיישב שם עם איזה בחורה בלונדינית שבעיקר אפשר לשים לב לשדיה הגדולים,אני לא יודע אם הם בדייט אבל באמת זה מה שהארי רוצה...

שמתי את מדיי ונכנסתי במהירות,הארי הבחין בי והוא חייך אליי וקרץ,נכנסתי לחדר העובדים ושם כבר הסבירו לי מה אצטרך לעשות.

מסתבר שקיבלו אותי רק בגלל התחת,ולא בגלל שאני באמת יודע לעשות,אני לא מאמין שהם אמרו לי למלצר וכשאני מגיע לשולחן אני צריך להתכופף בכוונה כדי להבליט יותר את התחת שלי.

"לואי,קח את זה לשולחן 13."

סטן הטבח קרץ לי והביא לי את מגש האוכל,החזקתי והלכתי אל שולחן 13 רואה נער בלונדיני ונחמד יושב ומחכה לאוכל שלו לבד,התכופפתי בכדי לשים את המגש על שולחנו ועיניו ננעצו בי עם חיוך כשהוא הסתכל על אחוריי.

"אז אתה חדש פה?"

הוא חייך אליי,והתחיל לאכול טורף כמעט את כל המגש ציחקקתי קלות למראהו והוא התעלם מצחקוקיי מביט באחוריי.

"כן,התחלתי רק היום"

חייכתי אליו כמו איזה דביל,הוא הביט בי עם עיניו הכחולות והמשיך לאכול.

"דרך אגב אני נייל."

הוא ציחקק קלות וידיו גיששו את גבי וירדו עד לישבן שלי מחפש את הפלאפון שלי והוציא אותו שומר את המספר שלו ומחזיר אותו לכיס האחורי.

"אז איך קוראים לך?"

הוא שאל כשהוא משאיר טיפ ושם לי אותו במגש שאכל בו .

"לואי."

גיחחתי לרגע מביט אל עבר הארי והזונה שאיתו כשהוא נועץ בי ובנייל מבט.

"אז אתה רוצה לגרום לו לקנא..."

נייל שאל קורץ,הוא נעמד קרוב אליי ועשה את עצמו לוחש לאוזניי דברים מלוכלכים,אבל בעצם הוא לחש שהוא מנסה לגרום לנער המתולתל לקנא יותר.

"תודה."

עניתי בקול שקט ואז חטפתי את הפלאפון שלו מהשולחן ושומר את המספר שלי אצלו,הוא גיחך ויצא מהמסעדה.

הבטתי אל הארי שהמשיך לנעוץ בי מבט אכזרי ואז הוא התקרב אליי בצעדים גדולים ידעתי שהוא עצבני וזה לא טוב,הוא עמד מולי תופס את זרועי בחוזקה ומושך אותי אל עבר המחסן החשוך.

מבטם של כל האנשים הופנה אלינו,הם הביטו בשוק והבחורה הבלונדינית יצאה בעצבים מהמסעדה,הנער המתולתל נעל את המחסן אחריו והדביק אותי בחוזקה אל הקיר,ונשך את צווארי מגשש בגופי...

ניסיתי להדוף אותו ממני אך זה כבר היה מאוחר מידי הייתי כולי שלו.