"אתה מרגיש יותר טוב?"
ישבתי על ידו כשהוא מנגב את שארית הדמעות,כל השבוע הזה היה קשה בשבילו הוא לא התגבר על זה,בהלוויה הוא חזר כשלצידו נערה נדמה לי שהיא היתה חברה של אחותו קראו לה אלי היא החזיקה בהארי ועזרה לו להגיע לבית בשלום זה היה מאוד נדיב מצידה כי ראיתי על פניה כמה קשה לה וכואב לה,השבוע היה מאוד קשה להארי הוא בילה בחדרו עם דמעות ואני ניצלתי את זה כדי להיות איתו בכל יום אני וסקרלט נכנסנו לחדרו וניסינו לשפר את מצבו ללא הצלחה,הנהון קטן קיבלתי ממנו והבנתי שמצבו הולך להשתפר בקרוב.
חיוך קטן עלה על פניי והרגשתי פתאום את עצמי מחבק אותו חזק,רק רציתי להראות לו שלמרות שהיא איננה יהיה לו תמיד אותי אני זה שרוצה לחבק אותו חיבוק חם ולהראות לו שהוא חשוב לי וקשה לי לראות אותו כך.
כששיחררתי אותו ממני לחצתי על מצחו נשיקה קטנה ויצאתי מהחדר הולך לביתו של נייל,זה הרגיש רע לעשות זאת אבל נייל ניהיה מאוד רכושני הוא תמיד חושב שיש לי משהו עם הארי שזה משגע אותו הוא התחיל לומר שכמעט כל השבוע הייתי עסוק בלהיות עם הארי,הוא לא יודע שהיא איננה אני לא רוצה לספר לו אני לא רוצה לעשות זאת להארי פשוט הייתי אומר לו אני עסוק נדבר אחר כך הוא לקח את זה כניפנוף ויום למחרת נכנסנו לויכוח,זה מתחיל להרגיז אבל אני אוהב אותו.
"היי ני"
נישקתי את פיו עוקף אותו בשביל להיכנס לביתו,התיישבתי על הספה נאנח כבר מותש בלטפל בהארי ופשוט לנחם אותו כל פעם מחדש זה העציב אותו.
"זה ניראה שעשיתה הרבה היום"
הוא גיחך למראי מביא לי כוס מים ומתיישב על ידי.
"האמת היא שאני סתם עייף"
גירדתי בראשי מנסה לא להראות את העצב ומנסה לעלות חיוך ככל שאפשר.
"אתה בסדר?כל השבוע יש לך פרצוף תחת מה קורה?פגעתי בך או משהו?;"
הוא שם את ידו על הלב,ידעתי שהוא מתבדח אבל משהו בקולו באמת לא צחק כאילו ידע זאת כבר ובאמת התכוון לשאול אך לא ידע איך.
"אני בסדר"
השבתי לבסוף עם חיוך מזוייף אבל אני חושב שאני כמו איזה ספר פתוח שאפשר לקרוא את מחשבותיי ובגלל זה תהיתי אם זה ניראה מספיק אמין.
"אוקיי"
הוא קרן הרגשתי הקלה רבה אבל יכולתי לדעת שמשהו בקולו לא מאמין הוא פשוט יודע מה השלכותיהן.
התקרבתי אליו מניח את ראשי לכתפו עד שהרגשתי בתוכי שהארי צריך אותי ועדיף שאלך הנחתי נשיקה על שפתיו בלי לומר מילה ועזבתי את ביתו נוסע אל הארי,אני חושב שהוא הבין שאני אוהב גם את הארי הוא פשוט לא רצה לשחרר אותי ולוותר עליי בשבילו זאת הסיבה שגם התאהבתי בנייל הוא לא אהב לוותר על דברים הוא לא אהב לשחרר גם אם צריך זה טוב אבל גם רע.
נכנסתי אל האוטו נוסע בחזרה אל הבית רואה כבר שמאוחר ומקווה שהארי עדיין ער למרות שכבר ידעתי שהוא ער הוא כמעט ולא יושן הייתי צריך בכל לילה לשכב לצידו ולהרדים אותו כשאני אוחז בו.
נכנסתי הבית נכנס למטבח מחמם לי ולהארי פיצה לא תרחתי לחמם להארי כיוון שידעתי שהיא לא תיהיה לפי מה שהבנתי היא מצאה מישהו חדש וכנראה היא "תישן" אצלו,עליתי לאחר מכן למעלה פותח את דלת חדרו של הארי ונכנס לתוכה,הגשתי לו את הפיצה והתיישבתי על ידו תומך בגבו ומחייך אליו מביט בו נוגס בפיצה.
"אז אתה בסדר?"
שאלתי נוגס בפיצה ומקבל ממנו הנהון קטן,ישבנו אוכלים את הפיצה בלי לומר דבר עד שלא נשאר לה דבר לקחתי את הצלחות מכניס אותם למדיח ואז חוזר שוב לחדרו של הארי מתיישב במקומי ומביט בו.
"איפה היית?"
הוא לחש כששם לב שאני מביט בו בלי לומר מילה כמו איזה דביל.
"לא,סתם טיילתי"
גיחחתי מגרד בראשי ממסה להכחיש ולשקר וידעתי שזה סתם טיפשי לשקר להארי במצב כזה.
"לואי זה בסדר,אני יודע שהיית עם נייל זה בסדר אתה לא צריך לרחם עליי אני כבר מרחם על עצמי"
הוא גילגל את עיניו עם קול שבור מנסה להכחיש את הכאב שבו כאב לי לראות אותו כך...
"הארי..."
לחשתי מנסה להבין עד כמה זה קשה וכואב.
"לא לואי,אתה לא חייב לשקר לי תמיד כדי שארגיש יותר טוב אני מודה שקשה לי לראות אותך איתו ואני קנאי ובגלל זה אתה יכול לרחם עליי כי אתה באמת לא הולך להיות עם מישהו כמוני אפילו את אחותי איבדתי"
הוא נישבר מולי הרגשתי את דמעותיו נופלות על כתפיי,בלי לחשוב פעמיים הרגשתי את הצורך להניח את שפתיי על שפתיו וכך עשיתי חיברתי את שפתיי לשפתיו אוחז בו ומראה לו שלא אעזוב אותו בפעם הראשונה שהרגשתי שזה אמיתי אבל לא אדע לעולם עם מי גורלי להיות.
YOU ARE READING
Together(Larry)✔
Fanfictionמה קורה כשלואי פוגש את הנער המתולתל שהולך להיות שותף לדירתו בעל האופי הקר אבל זה רק מה שלואי חושב ומכיר....אבל מה יקרה אם יגלה שיש סוד אפל שהנער המתולתל שומר ואיך זה קשור ללואי הסוד? ואיך למרות זאת הם ביחד ואי אפשר להפריד בינהם למרות כל הקושי?ואיך פ...
