Together(Larry)✔

Chapter 28

העיניינים ביני לבין לואי התחממו ויכולתי להראות את מבטו חודר בי בכעס,עבר כבר יומיים מאז המיקרה ועוד לא קיבלתי צילצלול מהמרפאה,סקרלט הודיע לנו שהיא עוזבת עוד יומיים ללוס אנג'לס היא רוצה להתחיל שם מחדש,ולואי זה לואי קשה לו להיפרד ממנה היא חברה מאוד טובה שלו.

ירדתי למטה יושב בסלון לצד לואי,מנסה להשלים איתו אך הוא דחה אותי שוב פעם זה מרגיז אותי הוא אפילו לא יודע את האמת עדיף שאספר לו,הוא כבר ידע בסופו של דבר לואי בא ללכת מישם אבל תפסתי את זרועו בחוזקה לא נותן לו ללכת.

"אתה רוצה לישמוע את האמת,אני שיקרתי שאמרתי את זה,אני רציתי לתת לך ללכת בגלל שאתה תאבד את הסבלנות אתה מבין?,לואי רוב הסיכויים שאני חולה רציתי פשוט לתת לך לחיות כמו בן אדם נורמאלי לא כמו אחד שמטפל בחבר שלו,לואי אתה רק בן 20 כל החיים עוד לפניך,אני לא רוצה שתאבד אותם בגללי,אני מצטער אם פגעתי בך אבל בבקשה תבטיח לי שלא תבזבז את זמנך עליי זה הורג אותי,אני באמת אוהב אותך אני שיקרתי ולעזאזל אפילו לשקר היה לי קשה בגללך,כי אני אוהב אותך"

הבטתי בו מנסה להסביר לו,הוא שיחרר את זרועו ממני מביט בי.

"למה אתה חושב שאני יכול לחיות ולהמשיך הלאה,אם אני לא יכול לעשות זאת,עד כמה שאני אנסה אני אוהב אותך אתה לא מבין ואני לא יוכל לחיות עצם הידיעה שאני לא לידך זה הורג אותי עד כמה שאתה טיפש,אני עדיין אוהב אותך זה לא יעזור,אתה בכלל נבדקת שאתה יכול להגיד כבר עכשיו שאתה גוסס?"

הוא שילב את ידו ומגלגל את עיניו כשהביט בי מנסה להבין.

"כן"

לחשתי מגרד בראשי,זה קצת היה רגע מביך בנינו .

"ומה התוצאות?"

עיניו הכחולות הביעו כל כך רגש,ותיקוה בתוכו הוא עדיין קיוה שיום אחד אעלם מהעולם הזה.

"אני עדיין לא יודע,הם אמרו לי שיודיעו לי בעוד כמה ימים אני מניח שאלי מחר או מחרתיים אקבל תוצאות"

נשמתי עמוק נאנח.

"אז מה הבעילה למה אתה כל כך שלילי לגבי זה,תחשוב חיובי"

הוא אמרה מחייך אליי אך עדיין אפשר לשמוע את קולו המתוח מקווה שהכל יהיה טוב.

זה הרג אותי איך שהבחור הזה גורם לי לכזה דבר,מעולם לא התאהבתי כך במישהו בחיים לא הרגשתי זאת חשבתי שאהבה זה להזדיין ולזרוק טוב זה מה שאני הייתי עושה כל הזמן.

נתתי לזרועות שלו להחזיק אותי,החיבוק שלו עזר זה הרגיש שאני לא לבד בעיניין הזה,הרגשתי כאילו הוא מחזיק אותי חזק שלא אפול ויאבד אותו שוב זה כזה קיטשי אבל זאת ניקראת אהבה בשבילי הוא תמיד יהיה האביר על הסוס הלבן,הוא זה שמציל אותי כל הזמן בזכותו אני חי.

"הארי,אני אוהב אותך"

הוא לחש לאוזניי גורם לצמרמורות לחלחל בגופי,זה כל כך חימם לי את הלב התגעגעתי למשפט שהוא אמר לי,התגעגעתי למגעו החם והאוהב וכמובן שהתגעגעתי לשפתיו ולריחו.

"אני אוהב אותך"

לחשתי מרגיש איך ליבי כמעט יוצא מהמקום זה הרגיש שונה הלב שלי דפק בחוזקה,זה מרגיש כך כך נכון הוא התקרב אליי ומניח את שפתיו עליי מקווה שאתן לו להיכנס שוב אל ליבי,שפתיי ריפרפו עליו עושה את הצעד הראשון בלתת ללואי את המפתח אל ליבי,הרגשתי איך הוא נותן לשפתינו לזוז ביחד ואיך הוא נותן לעצמו לפלוש לליבי ולקחת אותו כל כך בקלות,כניראה שבאמת לואי היתה השפעה חזקה עליו.

"אני מבטיח לך שאתה הראשון לדעת מה התוצאות"

הנחתי את ראשי על כתפו כשישבנו על הספה יחד.

"הארי,גם אם תלך אני אלך אחריך,איתך נועדתי להיות"

הוא לחש מנשק את תנוך אוזני.

"אתה לא תילך כי גם אני לא אלך."

אמרתי מלטף את לחייו ומתקרב כדי ללחוץ לו נשיקה קטנה על שפתיו נותן לעצמי לשאוף את ריחו.

×××

הלכתי לבחוץ כדי לטייל עובר בחנויות,רציתי רק לחשוב על הכל...

עמדתי מול חנות יוקרתית של טבעות ושרשראות מזהב,נכנסתי מביט בטבעות האלה חולם על היום שבו אתן ללואי טבעת והוא יקח אותה ממני.

"אז אתה רוצה להציע למישהו מיוחד נישואים,אני חושבת שאני יודעת בדיוק איזה טבעת תרצה"

האישה המבוגרת הצביעה על טבעת יפיפיה מזהב.

"אני לא קונה טבעת,רק באתי לראות"

גירדתח בראשי,אני רוצה כל כך אני חושב שרואים על המבט שלי אבל אני מפחד להציע לו אני מפחד למרות שאנחנו אוהבים אחד את הדני אני מפחד שהוא לא מוכן לכזאת מחויבות עוד במיוחד מה שאני והוא עברנו.

"אז זאת למישהי מיוחדת?"

היא חייכה אליי חיוך רחב,הרגשתי את המבוכה כשהיא חשבה שלואי זה בת ולא בן.

"הוא בן,לא בת"

גירדתי בראשי,היא הביטה בי במבט מתנצל מביאה לי אתה הטבעת.

"קח אני אעשה לך חצי מהמחיר כי אתה כל כך חמוד ואני בטוחה שאתם תיהיו בעלים נהדרים.

היא גיחחה נותנת לי את הקופסא השחורה הקטנה עם הטבעת בתוכה,היססתי לרגע ואחרי שניה הוצאתי מהארנק את כל הדולרים שהיו לי,ואז לקחתי את הקופסא כשהיא מברכת לי לשלום ומזל טוב,אולי אני אחכה לרגע הנכון בשביל לעשות זאת.

הגעתי הביתה ממהר להחביא את הטבעת בתוך המגירה נועל אחרי זה כדי להיות בטוח שלואי לא ימצא את זה.