קטע מוות לדמות האהובה עלי
זה היה יום רגיל כמו כל יום, כמו כל יום הוונדרלנד. השמיים היו כחולים וצלולים והיה אפשר לשמוע את ערבוב הכפית בקנקן התה. זה היה יום חמישי ה10/6 היום האהוב על הכובען,מכיוון לא סתם כתוב על הכובע כמו ב10.6 זה היה יום מיוחד, זה היה היום בו הם ניצחו את מלכת הלבבות והממלכה יכלה לחזור לחיות בשקט.
"בוקר טוב, מה שלומכם?" שאלה אליס את ארנב האביב, העכבר והכובען בזמן מסיבת התה
"מצוין זה יום אין יום הולדת האהוב עלי של השנה!" ציין הכובען עם חיוך על פניו אך מיד התחיל להשתעל
"הכול בסדר? אתה נראה חיוור מאוד היום… יותר מהרגיל" אליס נראתה מבוהלת והתקרבה לכובען.
רק שיש סוד שאף אחד לא יודע עליו, תבינו יש לכובען סרטן, אבל לא החייה אלא הגידול, סרטן בבטן. פעם זה היה גידול קטן שיש לו מאז שהיה בן 21 ובגיל 28 אמרו לו שנעלם אך הוא חזר שנית בגיל 37 אבל חזק יותר וכעת בגיל 42 הכובען היה במצב חמור יותר מתמיד וכנראה לא יוכל לצאת מזה.
הוא לא סיפר לאף אחד אבל הרגיש שכנראה שזמנו נגמר וימות בקרוב. הוא לא רצה שידעו וירחמו עליו כי הוא אותו משוגע שהיה תמיד, הוא רצה שיזכרו אותו צוחק ואת השמחה ולא את העצב והמחלה.
"הכול טוב אליס יקירתי רק חסר טיפה סוכר בתה שלי, חילוף מקומות" הוא הודיע וכולם החליפו מקומות כהרגלם ושחכו שהשתעל בכלל.
******
בבוקר 11.6 ארנב האביב דאג כאשר הכובען לא הגיע למסיבת התה אז הוא ואליס הלכו לביתו
ליד מיטתו ישב הרופא, המלכה הלבנה, הארנב הלבן, משפחתו וכעת גם הם.
"היי, לא ראיתי אתכם שם" אמר והשתעל הכובען
"אני רציתי לספר לכם, לכולכם אבל לא ידעתי איך… אני פשוט שמח שאתן פה להגיד לי להתראות אז… אין יום הולדת שמח גם לי גם לך" אמר והצביע על אליס. "אין יום הולדת שמח ולהתראות. מי יודע ואולי נפגש בהמשך ואל תשחכו לחייך" אמר בקול נחלש ועצם את עיניו. "אתה לא יכול ללכת. לא ככה" אמרה אליס עם דמעות בעיניים אבל הדבר האחרון שקרה לפני שמת היה ששם את הכובע שלו על ראשה. הוא הלך לארץ הכובעים והפלאות למעלה.
******
"בקרוב אני הפגוש אותו גם" כך אמרה אליס לנכדיה בביתה בגיל 97. "כך מת הגיבור שלי וגם הדמית האהובה עלי ביותר בכול העולם" הוסיפה בצער והלכה עם משפחתה לאכול.
_______________________________________כתבתי את הקטע לגמר היום. יש אותי ושני מתמודדות ואז יגידו מי מקום ראשון, שני ושלישי... ואני הפרסם אותו כשאגלה מה המקום שלי... תחזיקו לי אצבעות.