איך לכתוב סיפור - מהשלב הראשון עד האחרון

חלק 4 - הסדר של הסיפור

איך בדרך כלל הולך הספר?
התחלה , אמצע וסוף.
התחלה- כבר הסברתי בחלק הקודם איך עושים אז אם שחכתם תלכו לקרוא שוב.
אמצע- יאא כבר הגעתם לאמצע!
זה החלק שבו יש את שיא המתח של הסיפור
וזה לא משנה אם זה מתח, קומדיה, אימה או פנטזיה תמיד שם יש מתח. זה החלק האהוב עלי כי הוא ממש טוב (ואם הוא לא אז זה ממש מבאס אבל אם יצאה לכם לא טוב זה לא נורא העיקר שנהנתם בכתיבה).
תנסו לא לעשות את החלק הזה יותר מידי מותח (כן, לפעמים זה מותח מידי שזה כבר מעבד צורה ועניין).
בחלק הזה כבר צריך להכיר את כל הדמיות (אלא אם יש דמות מפתיעה שבאה בסוף ומשנה את המצב, שזה יכול להיות נחמד אבל אם אין לכם דמות כזו אז כל הדמיות אמורות כבר להיות בראש הקוראים). יש לפעמים בעיה שמרוב דמיות שוכחים כבר מי זה מי אז אם יש לכם הרבה דמיות אז תזכירו לקוראים בדרך ספרותית מי זה מי או שפשוט אל תגזימו עם המספר דמיות.
לפעמים גם שמרוב דברים שמתרחשים וצריך לזכור את כולם בשביל להבין מה קורה אז שוכחים את המקרים אז אפשר גם להזכיר בדרך ספרותית (כלומר נגיד: ופתאום נזכרתי במה שקרה לפני שבוע שרוני קנתה... ולא שתכתבו בסוגריים (זה קשור למה שרוני קנתה..)), או שפשוט תורידו מקרים מיותרים ומסובכים מידי שגורמים לשכוח משאר המקרים.
אז תנסו לא לאבד את עצמכם ותמשיכו לכתוב ברור ויפה כמו ההתחלה.
סוף- הסוף יכול להיות מפתיעה, ואני אישית אוהבת את זה. הסוף יכול להיות צפוי אבל לא מידי כי ככה זה סתם מוריד מאיכות הסיפור.
הסוף ממש חשוב כי הוא מכריע מה בסוף קורה לדמיות אז אל תעשו סוף רע מידי או צפוי ושמח מידי אז פה אתם צריכם להוציא את היצריתות שלכם ותעשו סוף מרגש וטוב שיגרום או לבכי או לחיוך על הפנים או דווקא להלם.
אין יותר טוב מלסיים סיפור בחיוך (גם אם הוא היה עצוב). החיוך לא מגיע דווקא מהתוכן של הסיום אלא מההרגשה שהוא משאיר לנו, לקוראים.
אל תשכחו לא לעשות אותו מסורבל מידי ולא מובן.
אתם יכולים לעשות גם סוף פתוח אני אישית מעדיפה שלא כי זה תמיד גורם לי להתעצבן שלא כותבים את גורל הדמיות ואז זה ממש הורס את כל הסיפור אבל יש כאלה שאוהבים את זה אז תעשו מה שבאה לכם.

אז אל תשכחו את הסדר של התוכן למה הוא ממש חשוב כי אם לא תעשו אותו הסיפור יהיה מובלגן מידי ולא מובן.
אז בהצלחה!