פולחן האביב | פנטזיה רומנטית לנוער+

החלק החמישי והאחרון

אל הלא נודע

הדבר הראשון שהיה עליי לעשות, היה לעלות על גבו של היצור הענק הזה ורק האל הקדוש ידע, איך בדיוק הייתי אמורה לעשות זאת, וגם אם אצליח לעלות עליו, כיצד אוכל לאחוז בו.

למזלי, היצור היה האחד להראות לי את הדרך. הוא היטה ראשו לצד וסימן לי לעלות על צווארו, דבר שעשיתי בקושי רב. הקשקשים שלו היו קשים וחמים למגע ולהפתעתי גיליתי, שלא היה זה קשה כל-כך לשבת על צווארו הרחב.

עורפו היה בנוי כמושב אשר תמך בי, בין כתפיו והקרניים שלו היו ארוכות דיים, בכדי שאוכל לאחוז בם. נדמה היה כאילו שהוא נוצר במיוחד בשבילי, בכדי שאוכל לרכב עליו – דבר שהיה כה מוזר ואם זאת גם כה מנחם בעיניי. כאילו שנועדנו זה לזו.

האם באמת יכולתי לתת לעצמי להאמין שהייתי הרוכבת של היצור המרהיב הזה? הדבר נשמע לי כמשהו בדיוני לחלוטין ואם זאת, כל-כך נכון.

התיישבתי בנוחות על עורפו והבטתי סביבי בצער ועל מה שאירעה במקום הזה. שם, לא רחוק במקום בו כרעתי על ברכיי, נח תיק הצד שלי. עיניי התעגלו בפליאה, כאשר מששתי לאורך גופי בחיפוש אחר חפציי וגיליתי שהם לא היו שם.

התכוונתי להחליק מטה מצווארו בכדי לקחת את התיק שלי בחזרה, אך שוב, הוא הקדים אותי כאשר התכופף ולקח את התיק בין שיניו.

"מה..." רציתי לשאול, אך הוא היטה ראשו אחורה והעיף את החפץ באוויר.

הרמתי ידיי למעלה באופן כה טבעי ותפסתי את החפץ בידיי, כאילו שעשיתי זאת בעבר כבר מלא פעמים.

לבי השתולל בחרדה, כאשר פתחתי במהירות את התיק והצצתי פנימה. נאנחתי לעצמי בהקלה כאשר מצאתי שהכל היה כשורה.

ומה אם כל הבקבוקונים היו נשברים? נזפתי בטירטור ראש, למשמע נחירתו המגוחכת של היצור הענק שלי. הוא התכופף מטה, כאילו מכין עצמו לקפיצה גדולה.

החזיקי חזק. הוא פקד ומבלי להודיע על כוונותיו, הוא דחף עצמו מעל האדמה.

רוח חזקה בעטה בפניי והתכופפתי מטה, מצמידה את מצחי אל עורפו. אחזתי בעצמי מליפול כנגד הסערה שעטפה אותי ברוחות קרים ובועטים כסכינים דוקרות, וניסתה למשוך בי מטה.

מעולם לא רכבתי על שום חיה והתחושה המשונה הזאת הייתה שונה מכל דבר אחר שאי-פעם הרגשתי בחיי. פחדתי לפקוח את עיניי, או אפילו להרים את ראשי ולהביט קדימה.

יכולתי לשמוע את מחשבותיו של היצור שלי פוקד עליי להחזיק בקרניו, כך שלא אפול. אבל לא יכולתי לשחרר את ידיי סביב עורפו, כיוון שפחדתי לעוף למטה. ובכל זאת, הוא חזר ופקד עליי לפקוח את עיניי ולהביט קדימה.