Life And Stuff // חיים וכאלה

אותה ילדה עם שיער טורקיז

ילדה קטנה, ילדה יפה, ילדה שקטה, ילדה טובה. ילדה בכיתה של ילדות, ילדה בבית ספר של ילדות, ילדה בעזרת נשים עם כל שאר הילדות, ילדה לא כמו כל הילדות.

אמה שיחקה עם ברבי, טלי במיני מטבח, שרי אוהבת לשחק אמא עם תינוק, וציפי באיפור. רק ילדה בכיתה של ילדות הולכת לילד בכיתה של ילדים כדי לשחק בבוץ.

רחל ציירה עצמה אמא עם ילדים, לאה תהיה מורה, חנ'לה תהיה רבנית, ופייגי תעבוד בחברה קדישא. רק ילדה קטנה, ילדה יפה ציירה עצמה רוקיסטית עם שיער בצבע טורקיז.

יעל לומדת תורה, מיכל אומרת תהילים, שיינה קוראת יפה מתוך הסידור, ובת שבע תמיד יודעת מה פרשת השבוע. רק ילדה שקטה, ילדה טובה יושבת מתחת לשולחן בשעת תפילת הבוקר ומסרבת להשתתף.

נטלי יודעת לספור עד חמישים, דליה עד מאה, נחמה יכולה לקרוא בתנ"ך, וליאורה לדקלם את תפילת הבוקר בעל פה. ילדה שקטה קוראת ספר על פסיכולוגיית ילדים, עד שאמא מגלה ולוקחת לה אותו.

המורה תמי אומרת שילדה טובה לא תסיים כיתה ב' אם היא לא תשתתף בתפילות. הרב יצחק אומר שאבא צריך לקחת את ילדה קטנה לבית ספר יותר דתי כדי שהיא תלמד את התפילות שלה. אמא אומרת כפייה דתית. אבא אומר אין ברירה, זאת הקהילה.

טלי, נחמה, אמה ויעל, כולן נשארות בארץ שלהן. ילדה קטנה, ילדה יפה, ילדה שקטה, ילדה טובה, עכשו ילדה של ישראל. ילדה כבר לא בכיתה של ילדות, ילדה בבית ספר של ילדות וילדים, ילדה כבר לא תראה בית כנסת, ילדה עדיין אחרת.

ילדה קטנה, ילדה שקטה, לא מדברת ולא עושה. המורות כועסות, צועקות ולהורים אומרות, ילדה טובה זאת לא, לא מצייתת, לא עומדת בשורה. ילדה יפה פשוט לא מבינה, הכל נשמע לה כ"בלה בלה בלה".

ילדה יפה הביתה חוזרת, וישר לארון ספרים הולכת. לא אכפת לה שהמורות שונאות, והמחנכת אותה לא מבינה, כי בסיפורים תשוט אותה ילדה עם שיער טורקיז, רחוק מכאן על ספינה.

ילדה קטנה, ילדה שקטה תמיד יושבת לבד בפינה. לילדים לא מתחברת, את בית הספר כלל לא אוהבת. בלילה מאוחר, כאשר היא לבד, מפנטזת על חברה, מישהי שתוכל ללכת איתה יד ביד.

יום אחד ילדה רעה, ילדה פוגעת, תנצל את ילדה טובה, תוליך אותה שולל. ילדה קטנה, ילדה שקטה, לא אכפת לה מרעות הלב של ילדה רעה, ילדה טובה רוצה רק קצת חברה.

ילדה קטנה, ילדה יפה, לא תעשה בת מצווה, בלי חברות אין לכך סיבה. במקום תקבל טאבלט כדי לכתוב ותישאר במיטה.

ילדה כבר לא קטנה, ילדה כבר מרגישה פחות יפה, ילדה סיימה יסודי ועכשו עולה לחטיבה. ילדה לא חברותית, ילדה מפחדת, ילדה מוצאת חברה ובה חזק נאחזת.

ילדה לכתוב אוהבת, לשקוע עמוק בדמיון, לייצר דמויות כמו סרט, בזה מבלה שעות כל יום. ילדה לא מראה את הכתיבה לאף אחד, אולי כי אלה סיפורים באנגלית, אולי זה סתם מפחד.

ילדה בכיתה ח', לילדה יש חבר, הוא אליה מתייחס כמו נסיכה, טוב יותר מכל בן אדם אחר. אבל לחבר כואב, חבר חולה, לחבר יש דיכאון, וילדה קטנה לעזור תתקשה.

הנה ילדה בכיתה ט', משקיעה את נשמתה, אבל לעניין של החבר בואו נחזור דקה. חבר היה חזק, יותר מכל אחד, וילדה יותר מהכל רצתה להחזיק לו יד. אבל חבר כבר לא היה יכול, ובלב של ילדה השאיר עד היום חור גדול.

ילדה קטנה, ילדה שבורה, ילדה בלי חברים, זאת ילדה בודדה. בן אדם מחליט לפגוע בילדה כבר פגועה, לה הוא אומר שאין מי שיאהב אותה. ילדה קורסת, ילדה שברירה, למילים הרשעות של בן אדם מאמינה.

ילדה קטנה, ילדה עם דמיון, אין לה חשק יותר לכתוב. כל פעם שמנסה, נזכרת בחבר, וזה גורם ללב לכאוב. ילדה מאבדת את כל מה שאוהבת, אז למה לנסות? ילדה שוקעת, ילדה תמיד עייפה, ילדה בבור בלי סוף, ילדה כמו חבר גם חולה.

ילדה קטנה, ילדה יפה, ילדה נמצאת שם, אבל לא באמת, וככה זה כל השנה. בסוף שנה, ילדה מוצאת חברה, חברה יפה, מושלמת, מדהימה. חברה מוציאה את ילדה מהבור, כבר פחות יש בדידות ופתאום יש אור.

בקיץ ילדה מוצאת עוד חברים, את עצמה, את השמחה ואת המשמעות לחיים. אם עוד לא ציינו, עכשו נציין, ילדה אוהבת בנות, וכבר לא תתאהב בבן. ילדה לומדת לחייך, לצחוק ולקום כשתיפול. האנשים שמסביבה הם נס אחד גדול.

ויום אחד, כמו שקיוותה, ילדה טובה גדלה, התחזקה, מצאה את עצמה, ואותה הילדה עם השיער הטורקיז, מהציור בגן חובה, יצאה לטייל לה מחוץ למחברת הציורים, והילדה הרוקיסטית עם שיער טורקיז נהייתה חלק מילדה יפה, שקטה. ילדה קטנה, יפה, שקטה, תמיד תזכרי - את מספיק טובה.

ילדה שלי, את תהיי משהו גדול, צריך רק לחלום, להשקיע ולצעוק חזק בקול. את תהיי בסדר, את תשמחי באמת, את תראי לעולם את כל הטוב שבך, וכל מה שיש לך לתת.