מישהו שומר עליי

פרק 37- GAME OVER

טוב, אני בהלם ממה שקורה פה...

אני מאוד מקווה שאתן גאות בי כי אני מאוד גאה בי על הקצב שאני מעלה את הפרקים...

כל כך קרובים לסיום!
תודה רבה לכן על כל התגובות! מחמם את הלב לקרוא אותן כל פעם מחדש❤️❤️❤️

תיהנו ♥

~מאי~

שבוע חלף מאז שטאנר גילה את האמת המכוערת על אמו. בימים האלו הוא לא תקשר יותר מדי ואני בחרתי לא ללחוץ עליו. הוא היה צריך זמן, אז נתתי לו את הזמן הזה. טוב, נתתי לו שבוע אבל זהו. לא הייתי מוכנה לקבל סירוב כשאלך לראותו ולכן גם לא הודעתי לו שאני מגיעה.

נקשתי בדלת ביתו והמתנתי. סידני היתה זו שקיבלה את פניי.

"אותך לא ראיתי הרבה זמן," חייכתי אליה וחיבקתי אותה.

"השמועות אומרות שחששת מתגובתי." היא צחקה וסגרה את הדלת אחרי שנכנסתי פנימה.

"אני חייבת להודות שהרגשתי כמו בוגדת עלובה. מצטערת על פליטת הפה שלי." התיישבתי על הכורסא בזמן שסידני התיישבה על הספה.

"תשכחי מזה. הכל בסדר. אני שמחה שטאנר יודע ואני לא צריכה להסתיר שום דבר."

"ואם כבר מדברים עליו, מה איתו?" חיככתי את כפות ידיי זו בזו.

"הוא ישן עכשיו, אבל לפני שהוא נרדם הוא אמר לי שהיא היתה פה היום."

"למה היא לא מניחה לו, הכלבה?" פלטתי בזעם. "סליחה."

"זה בסדר. היום הוא ראה את הפרצוף האמיתי שלה. הוא לא ענה לה כל השבוע והיום היא באה לברר, את יודעת, מה עם הכסף... הוא אמר לה שהוא יודע את האמת ואז היא חשפה את הפרצוף האמיתי שלה." היא הסבירה.

"זה כל כך לא מגיע לו, לכם. איך את מרגישה, סיד? את בסדר עם כל העניין הזה?" הייתי כל כך שקועה בטאנר ששכחתי שגם סידני היא חלק מכל הסיפור המכוער הזה.

"כן. לא יודעת איך להסביר אבל, מההתחלה לא הייתי נרגשת כל כך. זאת אומרת, כן התרגשתי אבל לא. אני לא יודעת, אני מרגישה מנותקת. כאילו מלכתחילה לא באמת ציפיתי לאיזה שינוי. למען האמת, לא רציתי. הדבר היחיד שהפחיד אותי הוא שטאנר יתרחק ממני. אין לי חיים בלי אח שלי." היא אמרה ויכולתי להבחין בנצנוץ בעיניה.

"אף פעם לא הייתי רגשנית, אבל זה באמת מדהים לראות את האהבה בין שניכם." עברתי לספה לצידה ומשכתי אותה אליי לחיבוק. "מה אתם עושים לי? הפכתם אותי ממלכת הקרח לילדה רגשנית." גרמתי לסידני לצחוק.