Bad Girl

פרק 6 - סושי

זה היה ג׳אנגקוק, הוא היה כלכך קרוב אליי שיכולתי לשמוע את נשימותיו, אני יכולה להגיד שדי אהבתי להיות קרובה אליו.
אבל ישר שהתרחקתי ממנו
אני: ״מה אתה חושב שאתה עושה?!?!״
לקחתי ממנו את הסיגריות
אני: ״אל תגידי לי לשמור על הבריאות שלי״
ג׳אנגקוק: ״טוב אז אני לא אומר כלום״
אני: ״יופי חח״
לא יודעת למה אבל הוא די הבנאדם היחיד שגורם לי לצחוק כשאני עצבנית..
ג׳אנגקוק: ״באתי להיות איתך משעמם לי״
אני: ״לך תריב מכות עם טאהיונג״
ציחקקתי
ג׳אנגקוק: ״יופי יופי תצחקי עליי עוד״
הוצאתי לא לשון והוא צחק, ככה זה בערך היה כל ההפסקה..

נקודת מבט יונגי:
בהפסקה באתי לחצר האחורית כי רציתי לראות את ה/ש ולספר לה את כל מה שאני מרגיש. אבל ג׳אנגקוק היה שם, כוס אמא שלו בן של זונה. מה הוא חושב לעצמו?!?! הוא כולה עבר לפה אתמול.
*צלצול*

נקודת מבט סאנה:
השיעור היה כרגיל משעמם וכשהוא נגמר שיחררו אותנו עוד הפעם מוקדם, אין לי מושג למה אבל שיהיה, למי אכפת.
כשבאתי לצאת מהכיתה טאהיונג תפס לי בידי ולקח אותי לקצה של הכיתה והוא התחיל לדבר
טאהיונג: ״תקשיבי סאנה, יש לי משהו ממש חשוב להגיד לך...״
אני: ״מה קרה??״
טאהיונג: ״איך אני אגיד לך את זה, אממ...״
טאהיונג: ״טוב סאנה, א-אני... ל-לא מרגיש א-אלייך כלום״
כלכך שמחתי שהוא אמר את זה ולא אני, כי לא הייתי יכולה לדעת איך הוא היה מגיב.
הסתכלתי עליו עם חיוך והיה לו פרצוף מבולבל.
אני: ״חחחחחחח, איזה פרצוף יש לך😂😂״
טאהיונג פשוט הסתכל עליי בהלם
אחרי שנרגעתי מהצחוק התחלתי להיות רצינית לדבר
אני: ״טוב חשבתי שאני אגיד ראשונה אבל גם אני כבר לא כלכך נמשכת אלייך..״
הוא הסתכל עליי ואז חייך חיוך מדהים
טאהיונג: ״וואו הורדת לי אבן מהלב״
הוא חיבק אותי חזק חזק חזק
אני: ״איה טאהיונג זה כואב לי״
טאהיונג שיחרר את החיבוק
טאהיונג: ״אופס סליחה״
אני: ״חחח יאללה בוא נלך״
כל הדרך הביתה רק חשבתי על מה שקרה הרגע ובאמת גם אני הרגשתי שאבן יורדת לי מהלב, רק היום חשבתי על זה, איך זה קרה?!😂

נקודת מבט טאהיונג:
אחרי השיחה שלי ושל סאנה הרגשתי הקלה מטורפת.
זהו מהיום אני רווק (נחשק😏) וסאנה היא האקסית שלי (אבל אקסית בקטע טוב). וואו איזה מוזר זה להגיד על סאנה שהיא אקסית שלי חחח, הרסנו זוגיות של שנתיים אבל בסדר לא נורא, זה היה מצד שנינו.

נקודת מבט ה/ש:
הגעתי הביתה.
לא היה מה לאכול (כמובן) אז הזמנתי סושי.
ישר אחרי שהזמנתי שמעתי דפיקה בדלת.
פתחתי את הדלת ועמד שם נאמג׳ון.
אני לא אשקר אבל הייתי בשוק של חיי.
הוא הסתכל עליי מתנשף כאילו הוא רץ שבע קילומטר.
אני: ״תגיד לי מה אתה מטומטם?!?! מה אתה עושה פה??״
נאמג׳ון: ״את לא עונה לי בווצאפ ובטלפון מאז שנפרדנו״
אני: ״נו ברור, חסמתי אותך״
נאמג׳ון: ״בסדר זה לא משנה עכשיו״
אני: ״אז מה כן משנה?״
כל הזמן הזה נאמג׳ון היה עדיין מחוץ לדלת שלי, לא נתתי לו להיכנס
נאמג׳ון: ״תקשיבי באתי לבקש ממך סליחה, אני מצטער, אני כלכך מצטער, באמת..״
אני: ״טוב, סלחתי״
נאמג׳ון: ״באמת?!?!״
אני: ״כן..״
נאמג׳ון: ״ישש״
הוא חיבק אותי והחזרתי לו חיבוק.
הוא הלך מהבית שלי ואז שמעתי צלצול טלפון.
נחשו מי זה היה?
כמובן, מספר חסוי..
אני: ״תגיד לא נמאס לך?!?! להתקשר יום אחרי יום?״
הוסוק: ״לא״
אני: ״יופי. מה רצית?״
הוסוק: ״תגידי נגמר לך העדשות האדומות?״
אני: ״אה כן שחכתי להגיד לך..״
הוסוק: ״יופי לך, בדיוק עוד שבוע, בחמישי שלילה תבואי למועדון, אני אעביר לך את העדשות שם, תבואי לשם רק עם הבגדים השחורים ותשימי מסכה שחורה.״
אני: ״טוב, אבל לא נשארים שם הרבה זמן!! גם ככה אני מנסה להיגמל משתייה חריפה״
הוסוק: ״וואו מי שינה את דעתך? זה צריך להיות מישהו ממש ממש חשוב לך״
אני: ״לא בהכרח..״
או שכן?
הוסוק: ״טוב קיצר קבענו, יום חמישי הבא בשעה 23:00 במועדון?״
אני: ״סבבה״

*כעבור שבוע*
*יום חמישי - 23:10*
נכנסתי למועדון, כל הבנות נמרחו על הבנים כמו זונות (לא שאני אומרת שהן לא), לובשות מיני יותר מדי קצר אבל יותר מדי קצר פלוס פלוס פלוס.
הייתי במועדונים הרבה מעוד פעמים בחיים אז אני די רגילה לכל הזבלה הזאת.

ראיתי שם את הוסוק, ניגשתי אליו
אני: ״ג׳יי הופ איפה העדשות״
הוסוק: ״הנה קחי״
אני: ״תודה יאללה ביי״
הוסוק: ״ביי״
באתי לצאת אבל אז ראיתי את...

אני מנסה שהימים בסיפור יהיו כמה שיותר רחוקים, זאת אומרת שנגיד עכשיו אמרתי שיום חמישי אז מעכשיו כל הסיפור ימשיך מיום חמישי.
אני חושבת שהפרק היה יותר מעניין מהפרק הקודם😂
מקווה שאהבתם♥️
הפרק הבא יעלה בקרוב💛✨