Bad Girl

פרק 26 - חלק ב׳ - הדקירה

*יום לאחר מכן, 11:03*
התעוררתי במיטה בבית חולים.

ראיתי מימיני את ג׳ימין, יושב שם לבד עם הטלפון ולאט לאט נזכרתי מה קרה אתמול, יכול להיות שזה הוא זה שהיה איתי?
אני: ״ג׳ימין?״
בשלב הזה הבנתי שאני יכולה לדבר
ג׳ימין: ״סוף סוף התעוררת!״
התקדם אל המיטה שלי
אני: ״אני בבית חולים?״
ג׳ימין: ״כן, אחרי שדקרת את עצמך!״
אני: ״אה אז אני לא מתה בסוף?״
ציחקקתי
ג׳ימין: ״דיי זה לא מצחיק״
צחק גם
ג׳ימין: ״אם לא היית פה עכשיו הייתי מתאבד בעצמי״
אני: ״למה שתעשה דבר כזה?״
ג׳ימין: ״כי את החברה הכי טובה שלי״
צחקנו
אני: ״איזה מוזר זה שאנחנו אקסים ואנחנו חברים ממש ממש טובים״
ג׳ימין: ״חחח כן״
צחקנו שוב
אני: ״תגיד מי היה איתי בבית?״
ג׳ימין: ״ת׳אמת שאין לי מושג, מרוב הלחץ לא הספיקו להגיד לי וגם באתי אחרון״
אני: ״מה זאת אומרת באת אחרון?״
ג׳ימין: ״עשו לך תפרים״
הסתכלתי על הכתף שלי וראיתי את התפרים
ג׳ימין: ״אל תדאגי זה היה בהרדמה מלאה״
אמר כשראה שהייתי עם פרצוף מבוהל
אני: ״וואו ממש מעודד״
צחקנו
ג׳ימין: ״אז בקיצור כולם היו פה וחיכו לך שתסיימי עם ההרדמה, לראות שהכל בסדר, הבעיה היא שלא התעוררת אז הם הלכו לישון בבית כי כל הלילה הם היו איתך. ובגלל שלא עניתי לטלפון בלילה כי ישנתי אז אני באתי״
אני: ״וואו מה עשית פה כלכך הרבה זמן?״
ג׳ימין: ״הייתי בטלפון ואכלתי, דיברתי עם הרופא, עם החברים״
אני: ״אוקיי, ומתי כולם באים?״
ג׳ימין: ״הם אמורים לבוא ממש עוד 10 דקות״
אני: ״איך הם באים?״
ג׳ימין: ״ג׳ין מסיע אותם״
אני: ״מי בא?״
ג׳ימין: ״ג׳ין, יונגי, ג׳אנגקוק, מינה ו..״
אני: ״רגע מה?! מינה באה? היא לא ביפן?״
ג׳ימין: ״החברה הכי טובה שלה עוד שניה מתה היא לא תחזור?״
אני: ״יואו איזה חמודה״
ג׳ימין: ״מינה תמיד חמודה, לא ידעת?״
צחקנו
אני: ״אה רגע ומי עוד?״
ג׳ימין: ״טאהיונג...״
אני: ״רציני? למה אתם מביאים אותו?״
ג׳ימין: ״סליחה זה לא רעיון שלי זה רעיון שלהם!״
רציתי להגיד משהו אבל אז הרופא נכנס.
וואו הוא חתיך וגם הוא נראה בן 25 כזה, הו מתאים לי!
רופא: ״שלום, פארק ה/ש, נכון?״
אני: ״כן, שלום״
רופא: ״טוב אז אנחנו נעשה לך כמה בדיקות״
אני: ״אוקיי״
ג׳ימין: ״אתה רוצה שאני אצא?״
רופא: ״לא לא משנה לי״
ג׳ימין: ״אני אצא, אני לא רוצה להפריע״
אני: ״לא ג׳ימינשי אל תלך״
החזקתי לו את היד
רופא: ״אז לבנתיים שאני עושה את כל הבדיקות בואו נדבר, כמה זמן אתם ביחד?״
אני וג׳ימין צחקנו
אני: ״לא אנחנו לא ביחד״
רופא: ״באמת? אז אתם אחים?״
אני: ״אנחנו חברים טובים״
ג׳ימין: ״ת׳אמת שאנחנו גם אקסים״
הרופא עצר את עבודתו והסתכל על שנינו במבט מופתע
רופא: ״אקסים? באמת? אז איך אתם חברים כלכך טובים?״
ג׳ימין: ״וואלה לא יודע, אבל אני יודע שהיא אחלה בנאדם למרות כל מה שהיא עשתה לי״
חייך אליי וחייכתי אליו בחזרה.
זה די מוזר שג׳ימין עכשיו לוקח את זה בצחוק, אני עדיין לא צוחקת על זה.. כואב לי על מה שעשיתי לו.. אבל עבר לו.. הוא בסדר אם זה עכשיו, אז אם לו בסדר זה לי בסדר.
רופא: ״מה היא עשתה?״
המשיך לבדוק אותי
ג׳ימין: ״בגדה בי״
רופא: ״נשים״
גילגל עיניים ושניהם צחקו
אני: ״הי אני פה״
הרמתי את היד שלי
רופא: ״כן אנחנו יודעים״
צחקו שוב
לאחר כמה שניות הרופא התחיל לדבר
רופא: ״אוקיי, אז מצדי את יכולה להשתחרר היום בערב. אנחנו נביא לך יותר מאוחר משחה להרגעת העור, כדי שלא יכאב לך. אסור לך להזיז את היד בשבועיים הקרובים. עוד שבועיים תחזרי לבית חולים לבדיקות ואם נראה שהכל בסדר את תהיי חופשיה ממנו״
אני: ״תודה רבה רבה״
בדיוק שהוא בא לצאת כל החברים נכנסו.
מינה רצה אליי
מינה: ״תקשיבי שאת ילדה מתה. איך יכולת לעשות לי את זה?! כששלחת לי את ההודעה ישר קניתי כרטיס לקוריאה, מזל שהיה שעה אחרי טיסה למה אם לא הייתי שוחה אלייך!״
אני: ״לא צריך להגזים״
מינה: ״מהיום את לא זזה שניה לבד! גם לא בלילה!״
אני: ״ואו ואו מינה תרגעי״
הסתכלה עליי במבט רצחני שהצחיק אותי, מינה לא יודעת לעשות מבטים רצחנים טוב אז זה מצחיק😂.
ג׳ין: ״ה/ש!״
רץ אליי וחיבק אותי
אני: ״איה איה״
הוא נגע לי בתפרים
ג׳ין: ״יואו סליחה״
אני: ״הכל בסדר״
חייכתי אליו והוא אליי
ג׳אנגקוק: ״היי ה/ש״
אני: ״היי״
חיבק אותי בעדינות וחמימות
ג׳אנגקוק: ״איך את מרגישה?״
אני: ״בסדר״
חייכנו אחד לשני.
לבסוף כולם זזו הצידה כדי לתת את הבמה לטאהיונג.
מינה: ״אממ בואו נצא רגע אני שחכתי משהו באוטו״
ג׳אנגקוק: ״מה את צריכה אותנו?״
מינה: ״ג׳אנגקוק!״
עשתה לו עם העיניים שיצא, ציחקקתי.
כולם יצאו, אני וטאהיונג נשארנו לבד.
הוא התקדם אליי וישב לידי.
טאהיונג: ״את לא נורמלית, אמרו לך את זה פעם?״
אני: ״אממ שניה תן לי לחשוב.. אה כן!״
טאהיונג: ״תקשיבי ה/ש.. את בנאדם מאוד מיוחד אבל מה שעשית לא בא בחשבון, פגעת בי כלכך, לא יכולתי להעלות בדעתי שזה מה שיקרה, שתתאבדי בגללי..״
אני: ״תגיד אתה רציני?״
עשה מבט לא מובן
אני: ״למה אתה תמיד חושב שהכל קשור אלייך?!״
טאהיונג: ״על מה את מדברת?״
אני: ״אתה אחת מהסיבות למה ניסיתי להתאבד!״
צעקתי קמתי מהמיטה
אני: ״זה לא רק אתה, אתה ואתה! תפתח את הפאקינג עיניים שלך ותראה שיש פה עוד אנשים חוץ ממך!!״
צרחתי.
כולם נכנסו כי שמעו את הצעקות שלי.
כשהם נכנסו טאהיונג יצא.
אני: ״אוף אוף אוף! לא בא לי. לא בא לי. למה זה מגיע לי. כמה מטומטמת אני יכולה להיות?!״
בכיתי על מינה שישיבה לידי
ג׳אנגקוק: ״אל תדאגי יש עוד מיליון כמוהו״
חייך אליי וחייכתי אליו בחזרה
ג׳אנגקוק: ״אני יכול שניה להגיד לה/ש משהו, לבד?״
מינה: ״כן בטח, אנחנו נלך לחפש את טאהיונג״
הם יצאו.
ג׳אנגקוק ישב לידי.
ג׳אנגקוק: ״תקשיבי, אני זה שבא אלייך הביתה, כשהאמבולנס לקח אותך ראיתי על השולחן את המכתב שלך.. עכשיו הוא עם דם כי נגעתי בך ואז בו״
הראה לי את המכתב..
אני: ״ג׳אנגקוק״
חייכתי אליו
אני: ״תודה רבה, באמת״
לחשתי לו.
היינו קרובים מאוד.
התקרבתי עוד קצת אבל הוא התרחק ממני..
אני: ״סליחה אני מצטערת..״
ג׳אנגקוק: ״זה בסדר, את במצב רגיש עכשיו. את צריכה בן זוג״
חיבק אותי חיבוק צד
אני: ״כן, אולי אתה צודקת״
ג׳אנגקוק: ״ה/ש, אממ אני רוצה שתקשיבי לי רגע״
אני: ״מה קרה?״
ג׳אנגקוק: ״אני רוצה לבקש סליחה על מה שקרה במלון, וכל מה שקרה בכללי״
אני: ״אוי נו קוקי זה מאחורינו״
ג׳אנגקוק: ״תגידי, את התכוונת לזה שאת תשכבי איתי מול כולם?״
אני: ״אם היית רוצה אז כן״
חייכנו אחד לשניה עד שכולם נכנסו..

מקווה שאהבתם♥️
הפרק יצא ממש ממש ממש ארוך (זה הפרק הכי ארוך שהיה אי פעם לולל) אז זה די מוזר שזה שתי חלקים ואחד ממש קצר והשני ממש ארוך אבל לא נורא😂
הפרק הבא יעלה בקרוב💛✨