קמתי בבוקר ומצאתי תצמי יושן על הספה ליד קטלין ומחא דפים מסביבינו נעירתי תראש ונזכרתי באתמול
~חזרנו אני וקטלין חזרנו הביתה והתחלנו לחפש דברים על לאמץ ילד וכול החראטה הזאת וככה נרדמו~ קיבלתי שיחה מזאין עניתי לו "אחי מצאתי בית יתומים קרוב אליכם דיברתי איתם תוכלו ללכת לשם עד שש בערב" זאין אמר והקשבתי לו "תודה אחי עזרת לנו מאוד"עניתי לו וניתקתי ניערתי קלילות את קטלין והיא ישר התעוררה "מהההההה מה היה כזה חשוב שהערת אותי" היא צעקה עצבנית "קטלין נוסעים לאמץ ילד מצאנו מקום יותר נכון זאין מצא ומהיום הכול משתנה אז כדי להוריד לך תתונים ונגמרו חייך בתור פשועת ומעכשיו את מקשיבה לי מובן" "עכשיו אתה תקשיב לי אני לא מתכננת בכלל להיות אמא ולא להפסיק תקרירה שלי בתור פשועת אתה הבאת את זה על עצמך אני לא מתכננת לטפל בו בכלל" "עד זה עוד נראה קטלין" אחרי הרבה חפירות סוף סוף הגענו לבית היתומים המארחת קיבלה אותנו בחיוך והובילה לכיוון הפעוטות שרק בני כמה חודשים היא השאירה אותנו שם לבד איתם כולם אהבו ממש את קטלין "קטלין תבחרי את אותו בבקשה" "נו טוב" אחרי חצי שעה היא בחרה בן בן ארבעה חודשים ממש חמוד ושקט כזה העברנו בבית היתומים הזה יום שלם כמעט הגענו הביתה שהתינוק שבחרנו לקרוא לו ליאו ישן בידיה של קטלין "ראיין מחר צריך ליסוע לקנות לו דברים תתכונן לארנק ריק ועכשיו כך תילד הזה ממני" היא אמרה לקחתי תתינוק ממנה יותר נכון את ליאו והיא עלתה למעלה עליתי לחדר שלי הנחתי את ליאו באמצע המיטה ושמתי מסביבו מלא כריות כדי שלא יפול ונכנסתי למקלחת אחרי חצי שעה של אירגונים שמעי תבכי של ליאו וכשיצאתי ראיתי אותו כבר נח בין ידיה של קטלין כשהיא מנדנדת אותו כדי שירדם "ראיין הוא רעב" "איך את יודעת?" "הוא מוצץ תאצבע שלו" איך היא יודעת טוב לא משנה "אני ישלח את אחת העוזגות לקנות לו מטרנה צריך עוד משהו?" שאלתי אותה כשאני לובש על עצמי תטרינינג השחור שלי "כן שתקנה מגבונים חיתולים מוצצים בקבוק מיוחד ואיזה צעצוע" היא אמרה והניחה אותו חזרה ופירקה תגולגול שלה שהיה רטוב ורק עכשיו שמתי לב שהיא התקלחה לקחתי תטלפון שלי וחייגתי לאחת העוזרות וביקשתי שתלך לקנות את מה שצריך ואחרי חצי שעה היא באה עם כול הקניות והעלתה עלינו כול החצי שעה הזאת התינוק בכה בלי הפסקה ולא ידענו מה לעשות ולא יכלנו לעשות כלום קטלין רצה להכין לתינוק בקבוק ואחרי עשר דקות היא חזרה לחדר עם האוכל "בוא קטני שלי" והביא לו לאכול וכך הוא נרדם היא החזירה אותו למיטה "ראיין תביא את המגבונים וטיטול אחד" היא ביקשה הבאתי לה והיא החליפה לו תטיטול "קח חיימי תזרוק" היא ארה לי בקול תינוקי לקחתי ממנה והלכתי לזרוק וכשחזרתי היא ישנה כבר עם ליאו הרמתי את קטלין ושמתי אותה בחדר שהיא מתגוררת בו כרגע וחזרתי לחדר שלי הזזתי תכריות מצד אחד ושידרתי מהצד השני ככה שהוא לא יפול בלילה והלכתי לישון איתו כשהוא בין זרעותי וככה נירדמתי.
קמתי בלילה בגלל שליאו התחיל והבנתי שהבאתי על עצמי טעות והולך להיות לנו קשה מאוד קשה לקחתי אותו ליידים והתחלתי לנדנד אותו והוא לא נרגע קטלין באה לחדר אחרי איזה שבע דקות שהוא לא נרגע "ראיין ברגע זה אני שונאת אותך ממש ובגללך טעות קטנה שלך אנחנו לא רק אתה אלא שתינו נדפקנו תביא אותו" היא אמרה עם כול צרוד ולקחה ממני את ליאו היא שמה אותו על הכתף שלה והתחילה לשיר לו משהו והוא נרגע היא הניחה אותו בחזרה לידי ובאה לחזור "קטלין בבקשה תישני פה אני לא מסתדר איתו לבד" ביקשתי ממנה היא העיפה את הכריות ונשכבה על המיטה "לילה טוב" היא מילמלה "לילה טוב קטלין" ליאו התחיל לזוז היא לקחה אותו קרוב עליו ואני עטפתי את שניהם בזרעותי וקירבתי אותם עלי בהתחלה היא נרתעה אבל אחרי דקה היא נרגעה וככה נרדמנו.
כול הלילה התעוררנו בגלל ליאו ואני עיף פיצוצים "ראיין קום צריך לצאת לקניות אני וליאו כבר מוכנים" קטלין אמרה תוך כדי שהיא מנערת אותי התמתחתי וראיתי אותה לבושה בחולצת טוקניה שלי שזה היה מראה עליה מושלם - מעבר לזמן- אנחנו כבר בקניון איזה שעה והמשוגעת הזאת לא מפסיקה לקנות לו בגדים בטענה שהוא צריך להיות לבוש יפה עכשיו אנחנו בחנות של תינוקות והיא לא מפסיקה לקנות לו צעצועים היא הזמינה בשבילו ארון צעצועים וארון החטלה עם ערסל שהלך ביחד
ובדיוק בקופה שמענו שמישהו קורא לקטלין מאחורינו הסתובבנו וראינו שם .......
ממשיכה בהצבעה אחת☆
YOU ARE READING
באד בוי אנד באד גירל ♡. -מוקפא-
Teen Fictionראיין אדוארדו הוא בן 26 הוא פושע מספר אחת הוא שולט על רוסיה חצי מארצות הברית איטליה וגרמניה הוא מדגמן לחברות מפורסמות ושחקן כדורגל, אין אישה או נערה אחת שלא מכירה אותו כולם מפחדים ממנו הוא אדיש לכולם חוץ מלחברו זאיין אין לו לב לא אכפת לו מאחרים סטוצ...
