אחרי הנסיעה הארוכה הגענו לדירה המוגנת שלי, נכנסנו לדירה שלי והסברתי לכולם איפה כול דבר נמצא, ״אממ חסר שתיי חדרים״ זאיין אמר ״למה חסר זאיין אתה עם קים בחדר אורחים בקומה השנייה, רואי ומקס בחדר אורחים עם המיטות הנפרדות, טוני ישן בקומה הראשונה בחדר שיש שם, קייטלין בחדר הנוסף שיש בקומה השנייה ואני בחדר בינה לבין זאיין וקים״ עניתי לו והוא הנהן וכולם התפזרו בחדרים ״חברה אני וקייט יוצאים אם אתם צריכים משהו בקומה הראשונה יש משרתת תתנהגו בכבוד״ צעקתי ומשכתי את קייט איתי
״בואי קייט אנחנו צריכים ללכת להיפגש עם חבר שלי ולאסוף את טרוי בדרך״ אמרתי לקייטלין והנחתי את התיק גב שלי על הריצפה והוצאתי מהשידה שליד הכניסה רובע והחבאתי אותו מאחורי הגב הסתרתי אותו עם החולצה ויצאנו.
״ראיין על מה הולכים לדבר עם חבר שלך״ קייטלין שאלה ״הוא חבר וותיק שהיה לצידי בתחילת הדרך ואני צריך לדבר איתו לגבי החיילים שלי פה ובכללי לגבי המצב שיש״ עניתי לה והיא הנהנה ואז קפצה בשמחה ״ואחרי זה נוסעים לקחת את טרוי?״ היא שאלה בשמחה והנהנתי לחיוב
והיא העלתה חיוך רחב ויפה על פניה, בכניסה למסעדה החנתי את הרכב ופניתי לקייטלין ״קייט תקשיבי אני מבקש ממך כשנצא מהרכב שנתנהג כמו זוג יש פה חיילים שלי ויכולים להיות גם מתנקשים וגם עם כמה שאני אוהב את חבר שלי לוגן לא סומך עליו בקטעים עם בנות״ אמרתי לה והיא הנהנה ויצאנו מהרכב באתי אליה וחיבקתי אותה מהצד וככה נכנסנו למסעדה ״אוו תראו את מי אני רואה״ לוגן קם אליי וחיבק אותי חיבוק גברי ונישק ללחי של קייטלין וקלטתי שהוא קרץ לה והציג את עצמו ״לוגן לא השתנת בכלל״ אמרתי והתישבנו ״כן בכלל לא מה כבר יכול להשתנות בבן אדם אחרי שנתיים וחצי שלא רואים אותו״ הוא אמר וצחקנו ״מה איתך חוץ מזה״ שאלתי אותו והתחלנו אני והוא לדבר ומדי פעם קייטלין השתתפה בשיחה.
״רגע רגע לא הבנתי אתם זוג או מה״ לוגן שאל לקראת סוף השיחה ״אנחנו ביחד״ קייטלין ענתה והסתכלה עליי בחיוך ביישני ״דווקא עליכם לא רואים״ הוא אמר ״כי מה אתה מצפה שנמרח זה על זה כן באמצע המסעדה??״ קייטלין שאלה בנימה עצבנית והרימה קצת את קולה ״לא סתם פשוט אני לא רגיל לראות ככה את ראיין״ לוגן ענה ופה אני נכנסתי לשיחה ״לוגן עם כול הכבוד התקופה ההיא נגמרה הגיעה מישהי רצינית לוקחים את הדברים לאט לאט אז אל תזיין במוח רואים לא רואים הכי חשוב מה שאנחנו מרגישים וזהו״ אמרתי והוצאתי כסף ושמתי על השולחן ״יאללה זזנו קייט בואי הולכים״ אמרתי והחזקתי בידה של קייטלין ויצאנו מהמסעדה, איזה בן אדם חופר ״קייטלין גנחה בעצבים כשהתיישבנו באוטו ״כן הוא לא בן אדם קל אבל הוא עזר לי מאוד״ אמרתי והתנעתי את האוטו לכיון המקום ששם טרוי נמצא ״את רוצה שניסע אחרי שניקח את טרוי לעשות כאן סיבוב בפארק״ שאלתי אותה והיא הנהנה לחיוב ושמה מוזיקה והתחילה לזמזמם אותה.
״מי תינוק יפה שליייי... אויש התגעגעתי לחתיך הזה... דיי זהו אני מאוהבת לעולם יותר לא אעזוב אותך מצידי אני יגנוב אותך״ קייטלין דיברה לטרוי בזמן שאני העמסתי את הדברים של טרוי לאוטו, נכנסתי למשוב הנהג כשקייטלין לידי וטרוי נשכב מאחור על המושבים.
נ.מ קייטלין
הגענו לפארק מהמם ביופיו ״וואו ראיין מהמם פה״ אמרתי לו ולקחתי את הרצועה של טרוי והוא יצא מהרכב וראיין בא אליי וסגר את הדלת של הרכב ונתן לי דחיפה קלה כדי שאני יתחיל ללכת, ״יואו ראיין תראה איזה כלב יפה״ אמרתי לו והצבעתי על דוברמן ששיחק עם טרוי ורץ איתו בפארק, ראיין הנהן כאות הסכמה
YOU ARE READING
באד בוי אנד באד גירל ♡. -מוקפא-
Teen Fictionראיין אדוארדו הוא בן 26 הוא פושע מספר אחת הוא שולט על רוסיה חצי מארצות הברית איטליה וגרמניה הוא מדגמן לחברות מפורסמות ושחקן כדורגל, אין אישה או נערה אחת שלא מכירה אותו כולם מפחדים ממנו הוא אדיש לכולם חוץ מלחברו זאיין אין לו לב לא אכפת לו מאחרים סטוצ...
