My Friend's Cousin - Harry Styles Fanfic

פרק 14

כולם הביטו באלסה כאילו היא משוגעת, ובצדק. היא בהחלט הייתה ניראת מטורפת כשחטפה ללואי את השלט מן הידיים.

לואי הביט בה בבהלה, "מה הבעיות שלך?" הוא אמר מבולבל לאחר כמה דקות של שתיקה ובהייה באלסה הלחוצה.

עינייה הכחולות הביטו על השלט, "אני פשוט לא סובלת את התוכנית הזאת. כמה שטויות הא?" היא צחקה בכוח, "אבל עזוב, זה עשה לי חשק להיכנס להתקלח ולא לצאת משם מעולם ביי." היא אמרה במהירות, זרקת את השלט ללואי וברחה במדרגות.

ברגע שהיא נעלמה כל המבטים הופנו אליי.

"על מה את מסתכלים?" גנחתי.

"למה היית בבית חולים..." נייל התחיל וזאין המשיך אותו,

"עם בחורה שכנראה בת הזוג שלך..."

"ולמה לעזאזל דווקא עכשיו בכתבה אלסה התחרפנה לגמרי?!" לואי צעק.

"זה סתם, שקרים. אתם אף פעם לא מאמינים לשטויות של התוכנית המזדיינת הזאת, אז למה עכשיו?!" צעקתי בפראות, "ואין לי פאקינג מושג מה עובר על הקרובת משפחה המטורפת שלך!" גנחתי בכעס והתקדמתי במהירות לחדר שלי.

טרקתי את הדלת הלבנה בכוח וזרקתי את עצמי על המיטה הנוחה. ידעתי, זה רק עניין של זמן עד שכולם יגלו על זה ועד ששקרים מפגרים ואיומי רצח יתפזרו כאן.

מצד אחד, אני לא מבין מה הבעיות של אלסה, זאת אומרת, אנחנו רק ידידים, מה הבעיות שלה להסביר את זה ללואי והכל ייגמר ביופי. אני באמת לא מבין מה המשחק המטומטם שלה.

ומצד שני. גם אם אנחנו רק ידידים, וגם אם הבנים יבינו את זה, זה רק עניין של זמן עד ששמועות כמו; 'הארי זיין את הבת דודה של לואי' או 'הארי סטיילס מנצל ושוכב עם המשפחה של חבריו ללהקה' ישתלטו על האינטרנט והטלוויזיה ואז זה בכלל יהיה רע.

אולי, מצד שלישי, עדיף להתכחש להכל ולא לצאת מהחדר לעולם. או שבכלל מצד רביעי עדיף להעלים את אלסה, אני פשוט אגיד ללואי שלא נוח לי שהיא כאן, אבל מצד חמישי זה לא יפה, היא רגישה.

טוב, מצד שישי, אני פשוט אתעלם מזה.

"הארי?" קול נשמע ואחריו דפיקות חלשות בדלת. "הארי?" הדלת נפתחה ואלסה הציצה, שיערה הבלונדיני היה אסוף בקוקו מרושל ופנייה היו נקיות מאיפור. כמו שאהבתי אצלה. במהירות היא נכנסה לחדר וסגרה את הדלת אחרייה.

"תראי אלסה, אני חשבתי עם עצמי והגעתי למלא צדדים, שש ליותר דיוק. כן, אני יודע שבדרך כלל יש רק שני צדדים אבל לא משנה העיקר שתדעי שבכולם הסכמתי שהמשחק הזה מפגר ואם כבר נמשיך בזה עדיף שבכלל לא תתקרבי אליי כי אני לא רוצה להיות ההארי סטיילס שמנצל תעובדה שחבריו ללהקה רבת בנות חתיכות בגילו. ואני מאמין שאת אוהבת חיים בלי פאפרצי והעובדה שאת חולה רק מ-" הצחוק המתגלגל של אלסה קטע את דבריי הרציניים.

"אלוהים הארי אתה כזה חמוד שאתה חופר במהירות." היא צחקה וידייה עטפו את בטנה כאילו כואבת לה הבטן מצחוק.

צחקתי גם אבל שזה היה צחוק שלא מבין על מה צוחקים, "מה? מה מצחיק?" אמרתי וצחקתי תוך כדי.

"אתה, טיפש. תקשיב, אתה חמוד, לקחת את מה שאמרתי לך ברצינות. אתה ממש לא היית חייב." היא התיישבה על המיטה שלי, "בכל מקרה, רק באתי לבקש את הדפים שהרופאה נתנה לך היום."

"הו... הם במגירה כאן." הצבעתי על המגירה של הסיפרייה הקטנה. היא קמה עם הפיג'מת מיקי מאוס הקצרה שלה, שחשפה כמה הרגליים שלה יפות.

"תודה." היא חייכה והתקדמה לכיוון הדלת. הדלת לאט נסגרה אך ברגע האחרון היא נתפחה מעט ואלסה עמדה שם, "אה הארי." היא לחשה, "אל תעלב שאני מעדיפה שלא ידעו שאני הרבה איתך. זה ממש לא בגללך, זה בגלל לואי." היא חייכה חיוך מצטער והוסיפה לזה משיכת כתפיים קטנה וסגרה את הדלת.