פרק 6 - תומאס גריי

20.2K 512 178
                                    

סיימתי להתלבש, ולפתע נשמעו יריות מבחוץ...

לוקאס מיד הוציא אקדח "תישארי פה!" הוא פוקד ויוצא לאחר מכן
אני משותקת.
אני לא מסוגלת לזוז.
מה הולך פה?
אני לא יכולה ככה. אני צריכה להיות מודעת למה שקורה.
הצצתי קצת מהדלת ולא ראיתי אף אחד, מזל.
יצאתי, לא מקשיבה למה שלוקאס אומר לי.
לפתע הרגשתי זוג זרועות מאחוריי חוטפות אותי, ללא נודע.
צרחתי, בכיתי, בעטתי, אך לאחר כמה שניות הבחור הצמיד לי פיסת נייר לפה ונפלתי לשינה עמוקה.

איפה אני?
הדבר היחיד שעובר בראשי כרגע.
עכשיו התעוררתי, אני בחדר קטן, קשורה לכיסא מוזנח, עם מחסום פה.
אני דומעת, אני לא מצליחה לעצור את זה.
"אדוני, היא התעוררה" אני שומעת קול מאחוריי
אני מפחדת. עצמתי את עיניי בחוזקה כדי להעמיד פנים שאני יושנת, או בכלל במקום אחר.
"אני יודע שאת ערה" אני שומעת גיחוך, וקול... קול עמוק וצרוד. קול... סקסי.
אני פותחת את עיניי באיטיות, ורואה מישהו, יפה תואר... לא כמו לוקאס, אפילו לא משתווה ללוקאס, אך בהחלט מישהו שהייתי רואה ברחוב ומתפעלת מיופיו.
הוא שחום עם שיער חום, עיני דבש, וגוף שרירי.
"אוהבת את מה שאת רואה?" הוא אומר וקורץ.
ולפתע עלה לי פלאשבק

"אוהבת את מה שאת רואה?" הוא אמר תוך כדי חיוך וקרץ
החלטתי שמגיע לי להשתחרר קצת, אני לא אשכב איתו אבל אני עדיין יכולה לזרום איתו קצת בשיחתנו.
"מתה על זה" צחקקתי
"בואי איתי מחוץ למועדון" הוא אמר ולפני שהספקתי לענות הוא כבר סחב אותי משם בידו
יצאנו מהמועדון
"את כל כך סקסית" הוא לחש לאוזניי וניסה להוריד את חולצתי
"לא" אמרתי חסרת אונים, כאילו שאכפת לו מה אני רוצה.
הרגשתי כל כך מטומטמת
וזולה
ומגעילה
ידעתי הרי שזה מה שהוא רוצה
אז למה המשכתי לדבר איתו
אני טיפשה כל כך.
"בבקשה לא, אני מתחננת בפניך" התחלתי משא תחנונים רק חבל שהוא היה לשווא.
רגע לפני שהוריד לי את התחתונים ואת החזייה נשמעה ירייה

הירייה...
הירייה שלוקאס ירה...
הפעם הראשונה שאני ולוקאס נפגשנו.
איני יודעת למה, אך חייכתי במחשבות על לוקאס...
רגע, איך.. איך אני יכולה.. להתאהב בו?! אחרי כל מה שהוא עשה לי.
אני אוהבת אותו כשהוא רגוע, כשהוא בלי כל משחקי העונשים וכל השיט הזה.
הבחנתי שהבחור שמולי מסתכל עליי בצורה מבולבלת, לא מבין למה אני מחייכת.
הוא הוציא לי את מחסום הפה
"מי אתה?! מה אתם רוצים ממני?!" אני צועקת
"אל תרימי את קולך עליי" הוא אומר וגורם לעוד פלאשבק לעלות למוחי

"אל תרימי את קולך עליי" הוא אמר בלחש לאוזניי מה שגרם לצמרמורת לעבור בגופי

אני זוכרת את זה... זה היה לוקאס כשהזהיר אותי.
אני מתגעגעת אליו.
רגע מה?!
תוציאי את זה מראשך המעוות! טיפשה שכמותך!
התנהל ריב בתוך מוחי, דעתי הוסחה כאשר הבחור שמולי התחיל לדבר.
"אז.. שמענו עליך ועל סמית'" הוא קורא
אני מסתכלת עליו, מחכה שימשיך
"אגב, אני תומאס גריי למקרה שתהית" הוא אומר
"אנחנו היריבים של משפחת סמית'" הוא ממשיך
הוא לוקח נשימה עמוקה, "אצלנו בעולם הדבר הכי חשוב הוא לשמור על אישתך. אתה יכול לאבד הכל, את הכסף שלך, התומכים שלך, וזה יהיה בסדר. אך אם תאבד את אישתך? זה הנורא מכל, סיוט של כל איש מאפיה. מכיוון שמשפחת סמית' מוצלחת מאיתנו בעולם הפשע, החלטנו להרוס אותם, דרכך. אנו עומדים לענות אותך עד המוות שלך, יגיע בקרוב אגב. ואז.. סמית' יאבדו הכל" הוא מצחקק ברשעות
אני נחנקת, אין לי מילים.
לוקאס, בבקשה תבוא לפה ותיקח אותי, אני לא יודעת איפה הוא, אני לא יודעת אם הוא מחפש אותי, אני מקווה לטוב.
אך לא, הכל נהיה עוד יותר גרוע.
הוא החל לצחוק ולחייך חיוך מגעיל, פתאום נכנסו כמה בחורים בגיל של תומאס והחלו להפשיט אותי בניגוד לרצוני.
"תכניסי את זה לפה שלך" מישהו אמר לי והראה לי את הז*ן שלו
מרוב גועל פשוט הקאתי, הקאתי עליהם.
"חתיכת כלבה" מישהו אמר
"את ביקשת את זה" מישהו אחר אמר
ואז ראיתי מישהו שנכנס עם מצלמת וידיאו וישר נבהלתי.
לא. לא. לא. אין מצב
"דאמט! המצלמה שוב לא עובדת, צריך לתקן אותה" הבחור עם המצלמה אמר
"נחזור בעוד 10 דקות" הם אמרו עם חיוך מגעיל

**נקודת מבט לוקאס**

"חבורה של אדיוטים!" אני צועק את כל נשמתי
אני לא מוכן להאמין לזה.
היא נחטפה.
לא אכפת לי מהתואר שיהיה לי אחר כך, לא אכפת לי שאני אהיה חלש אם לא אציל אותה, כרגע אכפת לי אך ורק ממנה. אני מתגעגע אליה. יכול להיות שאני... מרגיש אליה משהו?
לא, אין מצב. לעולם לא הרגשתי רגשות אהבה למישהו או למישהי.
נכנסנו עם כל הכנופייה לרכב והתחלנו לנסוע, כמה שיותר מהר לכנופייה של גריי.
נכנסתי וראיתי משהו מזעזע, ראיתי את סקיי צורחת ובוכה ואת כל הכנופייה של ג'ייק מנסים להפשיט אותה עם מצלמת וידיאו.
לא חשבתי פעמיים ודפקתי כדור לכל אחד מהם. לפני שהם שמו לב הם כבר היו על הרצפה, העפתי להם אגרופים, הם לא יגעו ככה באישתי, אף אחד לא יגע ככה באשתי.

**נקודת מבט סקיי**

הם נכנסו לחדר והחלו להפשיט אותי והתנגדתי, כמובן שזה לשווא, והמצלמה מצלמת הכל, איך איך לוקאס לא לוקח אותי או משהו? בבקשה לוקאס בבקשה.
לפתע לוקאס נכנס... העיף לכל אחד מהם כדור בראש ואגרופים ולקח אותי, הכל היה כל כך מהר. הרגשתי שאני במעין סרט פעולה מותח, אך לא. זאת הייתה המציאות, לצערי..
לוקאס גרר אותי לרכב והתחלנו לנסוע בזמן שאני תוהה אם הוא הציל אותי בגלל שהוא מרגיש אליי משהו או בגלל המעמד שלו.
על מי אני עובדת, בטח שבשביל מעמדו. לא צריך להתלבט בכלל.
"בייבי" הוא מתנשף, מסתכל עליי
"אני מצטער" הוא אומר
"זאת אשמתי" אני אומרת
"התגעגעתי אלייך" הוא פולט לפתע

MineWhere stories live. Discover now